בימינו הספרות המדעית מקנה חשיבות רבה ליחסים בין הורים למתבגרים - גורם מרכזי, בעל משמעות ורב-משקל הן לתפקוד של ההורים והן לתפקוד השכלי, הרגשי והחברתי של הילדים המתבגרים בבית הספר ומחוצה לו. נראה גם, כי בעיקר בבגרות הצעירה ובתקופת גיל ההתבגרות, הצעירה והבוגרת, ישנה חשיבות רבה לסגנון ההורות שאותו מאמץ ההורה כלפי ילדו המתבגר. לטיב חיי הנשואים יש השפעה ניכרת על אישיותו של הילד ועל כמה אלמנטים שונים כמו בטחון עצמי, יכולת פתרון בעיות, חוסן נפשי ועוד. ה- "נישואין" תוארו כיחסים אנושיים חשובים ביותר משום שמספקים את המבנה הראשוני לקיום יחסי משפחה והתפתחות הדור הבא (Larson & Holman, 1994), ובמקביל הורות נחשבת כביטוי למימוש העצמי של האדם. בכל אחד משלבי התפתחותם של הילדים עומדים ההורים בפני אתגרים שונים, אולם שהורות לילדים מתבגרים נחשבת למשימה הקשה ביותר. מכל הסיבות האלה עולה ומתברר חשיבות של מחקר זה אשר בודק את הקשר בין איכות חיי הנישואין לבין סגנונות הורות (סמכותי, סמכותני ומתירני) (Baumrind, 1967, 1978) בקרב מורים הורים למתבגרים מהחברה הערבית. למען כך, השתתפו במחקר 158 מורים שנבחרו מבתי ספר שונים השייכים לשלושה יישובים שונים בצפון הארץ. איסוף הנתונים התבצע באמצעות שלושה שאלונים: שאלון דמוגרפי שנבנה על ידי החוקרים, שאלון איכות חיי נישואין ושאלון סגנון ההורות. ממצאי המחקר הצביעו על קשרים חיוביים מובהקים בין ממדי איכות חיי הנישואין לבין סגנון ההורות הסמכותי, קשרים שליליים ולא מובהקים בין ממדי איכות חיי הנישואין לבין סגנון ההורות המתירני ועל קשרים שליליים מובהקים בין ממדי איכות חיי הנישואין לבין סגנון ההורות הסמכותני. לאור ממצאים אלה, ניתן להמליץ על חשיבות ארגון תוכניות, השתלמויות ופעילויות במטרה לחשוף בפני ההורים ממדי איכות חיי הנישואים וסגנונות ההורות השונים, וכן להגביר את המודעות שלהם לקשר שיש בין איכות חיי הנישואים לבין סגנון ההורות שהם מאמצים ועד כמה זה עשוי/עלול להשפיע על חינוך וטיפוח בניהם המתבגרים. כמו כן, גם לעודד את ההורים להשתתף במפגשי הנחייה, כאשר הורים מהווים משוב בהתפתחות בריאה של ילדים ובני נוער.