הבסיס התאורטי העיקרי לקשר בין שיתוף פעולה משפחה-מסגרת חינוכית הוא הגישה האקולוגית-התפתחותית של ברונפנברנר (Bronfenbrenner, 1986). לפי גישה זו, הסביבה מורכבת ממערכות הקשורות זו בזו ומשפיעות זו על זו. בגיל הרך המערכות המרכזיות בחיי הילד הן המשפחה והמסגרת החינוכית, ההורים והגננת.
מטרת העל של הקבוצות להדרכת הורים בגנים היא לרכוש מיומנויות להורות מיטיבה. הורות שתסייע לכך שילדים יתפתחו היטב מבחינה רגשית-חברתית ושכלית. התפתחות בתחומים אלה תסייע להעלאת רמת הישגיהם ותפקודם בחברה.
יעדי המיזם:
בהרצאה אציג התערבות שנערכה לשלוש קבוצות הורים עם גננות באור יהודה. בקבוצות השתתפו כ40 זוגות הורים (אבות ואימהות). הקבוצות הונחו על ידי מנחה מקצועי (עו"ס) בשיתוף עם הגננות. שבעה מפגשים של כשעתיים התקיימו בערב בגן. במהלך המפגשים ההורים למדו עקרונות וכלים להורות טובה יותר ודרכים ליישמם בחיי היום יום. בנוסף, ההורים והגננות למדו שפה משותפת לשיח על הורות.
בזכות הקשר של הגננות עם ההורים הן גייסו אותם להשתתף בקבוצות ודאגו שכל האבות גם יגיעו. ההורים היו מאד שבעי רצון הן מהתכנים שהם למדו והן מהגיבוש החברתי וחיזוק הקשר עם הגננת. אחת המסקנות הבולטות היא שגננות לומדות את שפת המודל ומשתמשות בו בקשר עם ההורים וילדי הגן. למדנו שההורים אינם חוששים מהחשיפה בפני הגננת. הם ממליצים בחום שהגננות ינחו ושהסייעות גם תשתפנה בסדנאות. המובנות של מודל מחומש ההורות. עקרונות וכלים מעמיקים ועם זאת ברורים ופשוטים להבנה ומסייעים ללמידתם וליישומם בחיי היום יום.
Bronfenbrenner, U. (1986). Ecology of the family as a context for human development: Research perspectives. Developmental psychology, 22(6), 723 - 742.