הקשר בין סגנונות הורות לבין תחושת דיכאון ומחשבות אובדניות בקרב מתבגרים מהחברה הערבית בישראל

סגנון הורות מתייחס לדפוסי ההתנהגות הנורמטיביים והטקטיקות שהורים משתמשים בהן כדי לתקשר ולשלוט בילדים שלהם. המושג סגנון ההרות מעיד על קונסטלציה של עמדות כלפי הילד, היוצרת אקלים רגשי בו מתבטאות התנהגויות הורים. באומרינד הציעה שני ממדים להגדרת סגנון המשמעת ההורית: תגובתיות הורית ודרשנות הורית (Baumrind, 1991). סגנון הורות יכול להיות קשור עם מחשבות אובדניות ודיכאון בקרב הבנים (טוראל, 2003). מעבר להבדלים בסגנונות ההורות, ניתן להניח כי רוב ההורים, בין שהם חילוניים או דתיים, מודרניים או שמרנים, ישרים או לא, שואפים לכך שתהיה בידיהם הסמכות ההורית. במילים אחרות, שתהיה בידיהם היכולת לקבוע כללים וערכים בעבור הילדים ולמנוע מהם לעשות מעשים העשויים לפגוע בהם. יש הטוענים כי סגנון ההורות מעצב את התנהגותם והסתגלותם הכללית של חברי המשפחה בכל המישורים ((Smetana, Campione-Barr, & Metzger, 2006. המחקר הנוכחי מכוון לבחון את הקשר בין סגנונות ההורות לבין מחשבותיו ורגשותיו של הילד-המתבגר. המחקר בוחן הבדלים בין שלושה סגנונות הורות (סמכותי, סמכותני ומתירני) שנכללו במודל של באומרינד והשלכת השפעת סגנונות אלה על הילד-המתבגר. אוכלוסיית המחקר כללה 127 הורים זוגות של הורים ובניהם המתבגרים מהחברה הערבית מצפון הארץ. ממצאי המחקר מצביעים כי סגנונות הורות סמכותניים ומתירניים עלולים לגרום לתחושות דיכאון בקב הילדים המתבגרים, ואילו סגנון הורות מתירני עלול לגרום לנטיות אובדניות בקרב ילדים מתבגרים. כמו כן, הממצאים הצביעו על קשר בין תחושות דיכאון לבין נטיות אובדניות. בנוסף, הממצאים הראו שיש קשר חיובי מובהק בין סגנון הורות סמכותני לבין תחושות דיכאון בקרב ילדים-מתבגרים, והראו שיש קשר מובהק בין סגנון הורות מתירני לבין מחשבות ונטיות אובדניות. בנוסף לכך, הממצאים הראו שיש קשר חיובי מובהק בין תחושות דיכאון לבין מחשבות ונטיות אובדניות בקרב ילדים מתבגרים. מחקר זה יכול לשמש מבוא, תשתית למחקרי המשך רחבים ומקיפים יותר עם מספר משתתפים יותר גדול ויותר הטרוגני, כי החברה הערבית בישראל מאופיינת בהטרוגניות, בעוד המחקר הנוכחי נערך בעיר המאופיינת כעיר הומוגנית מבחינת התושבים שלה.