דילמות אתיות ומוסריות של היועץ החינוכי בחברה הערבית: בין מחויבות לצורכי הפרט לבין צורכי המערכת

הסוגיות האתיות המעסיקות את היועצים החינוכיים הן רבות ומגוונות, ועיקר הספרות המחקרית דנה בדילמת שמירת סודיות הנועץ (הורה-תלמיד) אשר חשובה להצלחת התהליך הייעוצי ולשמירה על היחסים אתו (השירות הפסיכולוגי ייעוצי, 2017). אולם, מעט הם המחקרים אשר בחנו דרך התמודדות היועץ במצבי קונפליקט כאשר צרכי הפרט (הורה-תלמיד) אינם עולים בקנה אחד עם צרכי המערכת, וכמעט ולא נחקר בקרב יועצים ערביים. האוכלוסייה הערבית בישראל מאופיינת ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מאד יחסית לאוכלוסייה היהודית. מרבית הישובים הערביים מדורגים באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים ביותר לפי דרוג הלמ"ס. קיימים פערים ניכרים בין מערכת החינוך הערבית לבין המערכת העברית, וחסך בסיפוק שירותי חינוך ראויים, בתי הספר ביישובים אלה סבלו משיעורי אלימות ונשירה גבוהים ומשיעורים נמוכים ביותר של לימודים בתיכון (סבירסקי וקונור-אטיאס, 2017). מאפיינים ייחודיים אלה משליכים לא אחת על דרך פעולתם של מנהלי בתי הספר והיועצים החינוכיים ובעיקר בהתמודדותם במצבי קונפליקט ובמיוחד כאשר צרכי הפרט אינם עולים בקנה אחד עם צרכי המערכת. כאשר מתעוררת דילמה אתית, על היועצים החינוכיים להפעיל שיקול דעת מקצועי (שמחי, 2010). מטרתו המרכזית של המחקר הנוכחי היא לבחון את מניעיו של היועץ בהכרעותיו בדילמות בין צרכי המערכת לצרכי הפרט בחברה הערבית, כאשר היועץ מקדם תפיסה בית ספרית שבה ההורה הוא שותף חינוכי ומרכזי בתהליך החינוכי של התלמיד והוא מקדם ויוצר אקלים של הידברות עם ההורים (לזובסקי, 2010), בעוד שצפוי שהיועץ יהיה נאמן לצרכי המערכת הבית ספרית. נבחנו דרכי ההתמודדות עם דילמות אתיות ומוסריות ולמי ייתן היועץ קדימות ומה משפיע על דרך ההכרעה בדילמה, ותרומת השכלת היועץ לתהליך. במחקר השתתפו 90 יועצות, בעלות ותק של 3 שנים ומעלה. עיקר ממצאי המחקר העלו שכדי לאזן ולא להפר את החוזה של היועץ עם נועציו, נעשה ניסיון למציאת איזון בין הצרכים השונים. ממצאים מוכיחים שריבוי הלקוחות מצריך רגישות וערנות רבה של היועץ וכמו גם יכולת לבחון כל מצב לגופו (ווייל, 2007). למחקר זה השלכות, ברמה התיאורטית הוא תורם להעמקת הידע אודות המניעים של היועץ בהכרעותיו בדילמות, וברמה היישומית מעלה את המודעות בקרב היועצים לחשיבות התמודדות ראויה עם דילמות.