רגשות שליליים בתקשורת מורים-הורים: מחקר איכותני על אינטראקציות מורכבות בין מורים והורים, והשלכותיהן על עבודת המורה.

רקע: תקשורת אפקטיבית בין מורים והורים נמצאה במחקרים רבים מקדמת את תפקוד הילדים בהיבטים רבים – כאקדמיים, התנהגותיים, רגשיים, חברתיים. כמו כן נמצאה תורמת אף למורים ולהורים עצמם. עם זאת תקשורת בין הורים ומורים היא פעמים רבות מוגבלת ולעתים מובילה לאי הסכמות וקונפליקטים. המטרה במחקר הנוכחי לנסות לקדם הבנה מעמיקה לגבי חוויתם של מורים בתהליכי התקשורת שלהם עם הורים, תוך כדי התמקדות מיוחדת באינטראקציות שהמורים מפרשים כאינטראקציות מורכבות/בעייתיות. בנוסף להעמקת ההבנה לגבי חוויתם של המורים, נבקש במחקר זה לבחון האם חוויות אלה משפיעות על דרך עבודתם של המורים ואם כן, באיזה אופן מתבטאת השפעה זו.

שיטה: בוצעו 25 ראיונות עומק חצי מובנים עם מורות. תמלילי הראיונות נותחו באמצעות נתוחי תוכן על פי איתור תמות מרכזיות, וקטגוריות משותפות.

ממצאים: המורות מתארות אינטראקציות חיוביות עם מרבית ההורים. עם זאת כולן מתמודדות מדי פעם עם אינטראקציות עם הורים אותן הן מכנות "בעייתיות". אינטראקציות אשר בעטיין הן נזקקו להתייעצות והכוונה. במקרים אלה המורות מציינות רגשות שליליים כגון כפיות טובה, איום על רקע התערבות הורים בתכנים פדדוגיים ואף ופחד מהורים. כמעט כל המורות ציינו כי הקושי באינטראקציות עם הורים לא השפיע על עבודתן עם הילדים, אך כן הוריד למינימום את כמות האינטראקציות שהן יזמו עם הורים אלה כשזה התאפשר להן. מרבית המורות ציינו את דאגתן לגבי היעדר גיבוי להחלטות שלהן ממנהל/ת בית הספר במקרה שמתעוררת בעיה מול הורה.

מסקנות: נראה שמורים יכולים לנהל אינטראקציות עם הורים במגוון הקשרים. עם זאת, במצבים קיצוניים המורות תיארו תחושות ניכור וחוסר ביטחון מול הורים. היעדר יכולת לנהל מצבים אלה ביעילות עודד את המורות להקטין את תדירות התקשורת עם ההורים במידת האפשר, ובכך לגרוע מהפוטנציאל המקדם העצום הטמון בתקשורת אפקטיבית בין מורים והורים.

השלכות המחקר לעבודה החינוכית: מומלץ לפעול להעצמת מורים, לטיוב וייעול יכולת ההתנהלות שלהם מול הורים במצבים מורכבים. ניתן לשקול בשגרה מפגשי עמיתים מונחים על ידי יועצות בהם יועלו לדיון סוגיות ודרכי התנהלות מגוונות בתקשורת בין הורים ומורים.