יום ההורים היא הפרקטיקה המוכרת והבולטת ביותר לעיצוב השותפות בין ההורים ובית הספר. לפי חוזרי מנכ"ל, ביום זה מוזמנים ההורים לפגוש את מחנכת הכיתה ולשמוע על תפקודו הלימודי, החברתי והרגשי של הילד בבית הספר. המטרה היא לקבל ולהעביר מידע, להשיג שיתוף פעולה בין הבית לבית הספר, לפתור בעיות ולחתור לשיפור המצב. מחקרים קודמים בארץ ובעולם מעלים כי יום ההורים לא עונה במלואן על מטרות אלו, ובכל זאת הוא מתמיד שנים רבות בכל בתי הספר. אחד ההסברים להתמדה של פרקטיקה ארגונית היא תפיסות המעורבים לגבי חשיבותה ותפקידיה. לכן, מטרת המחקר היא להכיר את תפיסות הצוות החינוכי לגבי תפקידיו של יום ההורים והמידה בה הוא משיג מטרות אלו.
במחקר שהתקיים בשנת תשע"ח, נבחר מדגם מייצג של כ- 50 בתי ספר יסודיים ממלכתיים ממחוז דרום, בהם השיבו 500 מחנכים, מורים מקצועיים ומנהלים על שאלוני עמדות לגבי יום ההורים ומטרותיו. בנוסף התקיימו תצפיות על שלושה ימי הורים, ובוצעו ראיונות חצי מובנים עם 3 מנהלות ו- 15 מחנכים ומורים מקצועיים.
הממצאים מדגישים בסיסים שונים לשותפות. בעוד שמהראיונות עולה שבסיס השותפות המרכזי אותו מחזק יום ההורים הוא הקשר עם ההורים וחיזוק מעמדו של בית הספר בקהילה, מהשאלונים עולה שבבסיס יום ההורים עומדים גם הישגי התלמידים. עוד נמצא מתאם גבוה בין הציפיות מיום ההורים והערכת המשיבים לגבי מימוש ציפיות אלו בפועל. כלומר, הצוות החינוכי מאמין שיום ההורים ממלא במידה רבה את כל מטרותיו המוצהרות.
הדיון עוסק בהיררכיה שבין מטרות יום ההורים, כאשר השגת לגיטימציה מההורים והקהילה נמצאת במקום גבוה יותר מאשר קידום הישגיו של כל תלמיד. השלכות תיאורטיות ופרקטיות מסכמות את המחקר.