הורים, מורים-הורים ומה שבניהם

כניסתם להוראה של מורים חדשים מאופיינת בספרות המקצועית כתקופה משופעת בקשיים ולחצים, כגון עמימות, חוסר ביטחון, חוסר אונים, ניכור, ובדידות. במתחים אלה טמונה פגיעה פוטנציאלית ברווחה הנפשית והמקצועית של המורים ובאיכות עבודתם. נוספת לכך מעורבות ההורים בבתי הספר, בצד התועלות שהיא מביאה, מגבילה את תחושת החופש של מורים ופוגעת במעמדם המקצועי. הפערים בין ההורים לבין המורים, מתרחבים, מחריפים ומהווים הם אבן נגף בהתפתחותם התקינה של המתבגרים. מכאן נובעת חשיבותה של הידברות ביניהם המבוססת על אמון הדדי.

מחקר זה נועד להביא את קולם של המורים החדשים בוגרי תוכנית ה-מטיץ, בכניסתם להוראה ובמפגש עם הורי התלמידים בחינוך העל יסודי בישראל. חלקם הגדול רותם ל"מפגש" את ניסיון חייהם, חוויותיהם, גידול ילדים פרטיים בעלי מאפיינים שונים וניסיון תעסוקתי קודם.

שאלת המחקר המרכזית היא: כיצד מתארים מורים בקריירה שניה את חווית המפגש עם הורים?

המחקר נערך במתודולוגיה של מחקר איכותני. החומרים, נאספו מ-197 מורים חדשים בוגרי תוכנית המ-טיץ`, שהשתתפו ב"סדנת לווי התמחות", בלמידה מקוונת מרחוק. במהלך שש שנים: תשע"ג-תשע"ח. נאספו כל תוצרי הלמידה: בלוג אישי ושיתופי, פורום, דוא"ל ומרחבי למידה אישיים ושיתופיים ב- Google Docs ובאתרי ה- Moodleשל הסדנאות.

הנתונים נותחו על פי מודל של SWOT המאפשר ללמוד על הפרט ועל תפיסתו את המערכת. הנתונים עברו ניתוח תוכן קטגוריאלי וכן ניתוח תוכן פרשני הוליסטי. השימוש בנתונים שנאספו נעשה בתום הסדנה ולאחר מתן הציון למתמחים. תוך הבטחת זכויות הנחקרים, שמירה על חיסיון וקבלת הסכמה מדעת.

ממצאי המחקר מצביעים על קשת רחבה של יחסים ותפיסות בדיאלוג מורה-הורה לבין ההורים. החל משלב ההחלטה לעשות שינוי תעסוקתי להיות מורה. לעיתים, המניע לכך הוא מפגש עם מורה, מעורר השארה שהיה לילדו או לחילופין הרגשה של פגיעה ודחיה מצד המורה ורצון להפוך להיות מורה כדי לשנות מצב זה. בכניסתו להוראה פוגש המורה החדש הורים תומכים ומפרגנים לעומת הורים מאיימים, פוגעים ועד כדי "דיאלוג" עם הורים עבריינים, המטילים אימה על המורה.

המחקר יתרום להצגת "תמונה עכשויות" על הדיאלוג המורכב מורה-הורה מול הורים.

רשימת מקורות בהמשך