הרקע למחקר ומטרותיו:
מעורבות הורים קולקטיבית, הבאה לידי ביטוי בהנהגות הורים בית ספריות, תופסת מקום משמעותי במרחב הבית ספרי לאור תהליכי ביזור ותהליכי דמוקרטיזציה. ההורים כקולקטיב בבית הספר נושאים מספר יתרונות ומהווים ציר תומך בפעולות של מנהלים. עם זאת, מערכת היחסים בינם לבין המנהל יכולה להיות טעונת קונפליקטים ומחלוקות. בהתבסס על גישת המיקרו- פוליטיקה, מבקש המחקר לבחון את היחסים בין מנהל בית הספר לבין יושב-ראש וועד ההורים ביחס למעורבות הורים ולטקטיקות המיקרו-פוליטיות השונות שהם מפעילים באינטראקציה ביניהם, כל זאת לפי מעמד סוציו-אקונומי של בתי הספר.
מתודולוגיה:
המחקר מתבסס על שיטת מחקר איכותנית- קונסטרוקטיביסטית, באמצעות התיאוריה המעוגנת בשדה. בוצעו ראיונות עומק עם מנהלים ויו"רים, ותצפיות במפגשי הנהגות ההורים בשישה בתי ספר יסודיים ממלכתיים ממרכז הארץ: שלושה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה ושלושה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
ממצאים:
נמצאו הבדלים בין מעמד גבוה לנמוך בתפיסות ובפרקטיקות של מנהלים ויו"רים. במעמד נמוך, המנהלים ניסו להרחיב את הקשר עם הקהילה, ועודדו שיח ופתיחות עם ההורים. הם נקטו בטקטיקות מקדמות מעורבות הורים כהעצמת ההורים ועידודם ליטול חלק בפעילויות בית ספריות. לעומתם, היו"רים ביטאו תפיסה המצביעה על ריחוק והפרדה ופעלו ממניע אישי ולא קולקטיבי. הם הרבו להשתמש בטקטיקות המתמקדות במיומנויות חברתיות וביצירת אקלים חיובי.
במעמד הגבוה, המנהלים הגנו על גבולות הפרופסיה שלהם, בעוד שהיו"רים חתרו לקשר עם הקהילה והפגינו תפיסות קהילתיות ביחס למעורבות הורים. בהתאם לכך, הם ישמו טקטיקות של שיתוף פעולה מתוך הבנה כי עבודתם היא פעילות רבת משתתפים. גם כאשר הם נקטו בטקטיקות מעכבות מול המנהל וההורים, אפקט ההנהגה שלהם היה חיובי, זאת בשל היותם בעלי בסיסי כוח רבים ובשל התמקדותם בעבודה מקצועית בהנהגת ההורים.
מסקנות:
בעוד שותפויות בין בתי ספר וההורים כקולקטיב מהווה גורם משמעותי להצלחתו של בית הספר, הפערים בין הנהגת ההורים למנהלים והיותם של פערים אלה תלויי הקשר מעמדי-כלכלי, מאתגרים מעצבי מדיניות, אנשי חינוך ומכשירי כוחות הוראה למצוא דרכים לגישור בין תפיסותיהם השונות של מנהלים ויו"רים לטובת שיתוף פעולה רחב ככל הניתן.