קריאת הספרות והנסיון המקצועי מלמדים כי נושא יחסי הגומלין בין בית הספר וההורים הנו נושא עמום וקונפליקטואלי ומשום כך יוצר מוטיבציה לחקירה. חוקרים וגישות שונות מציעים מודלים לגיבוש מערכות יחסים בריאות בין צוות בית הספר וההורים על מנת שישרתו את האקלים הלימודי/חברתי בבית הספר. מחקרים מראים כי ילדים שהוריהם מעורבים בבית הספר משיגים השגים אקדמיים גבוהים יותר מאחרים וכי למעורבות הורים יש היבטים חיוביים רבים .
המושג מעורבות הורית מוצג במאמר כצורך של ההורים להיות שותפים פעילים בחינוך ילדיהם בעוד שהמושג התערבות הורית מוצג באופן שלילי כפועל יוצא של קונפליקט ותסכול. המושג שותפות חינוכית מוצג כמערכת יחסים המושתתת על ערכים כמו: כבוד, אחריות, דיאלוג. במטרה להשגת מטרה משותפת.
תרומתו של המאמר בגישתו האופטימית בהצגת מערכות היחסים בין בית הספר להורים וההבחנה כי כל בתי הספר נמצאים בשלב כל שהוא על פירמידת יחסי הגומלין. על ידי תהליך התפתחותי הכולל למידה של כלל השותפים, ניתן לעבור משלב לשלב ולהגיע למערכת יחסים אותה ניתן להגדיר כשותפות מיטבית בין הורים לאנשי החינוך.
המאמר מציג מודל יישומי הבנוי מארבעה שלבים בדרך לשותפות חינוכים מיטבית. בתקווה שיוכל לשרת בתי ספר הרואים ביחסי הגומלין בין בית הספר לבין ההורים מטרה בפני עצמה.