חוויותיהם של הורים לתלמידים עם הפרעות התנהגות אל מול המערכת המיוחדת ואנשי צוותה

משפחה בה אחד מילדיה עם הפרעת התנהגות עשויה לחוות סדרת אירועים מטלטלים המשפיעים על כל המערך המשפחתי, כחלק ממסע ארוך ורווי קשיים במערכת החינוך הרגילה. שיבוץ הילד במערכת המיוחדת טומן בחובו הזדמנות לשיקום התנהגותו באמצעות תכנית התערבות המבוססת על יכולותיו וקשייו בתחומים השונים, כתשתית לחזרתו העתידית אל המערכת הרגילה ממנה נפלט. המחנכת בחינוך המיוחד, חשה לא פעם כמנצחת על תזמורת הכוללת צוות רב מקצועי אשר מטרתו המשותפת היא רווחתו של התלמיד. מוטיב שיתוף פעולה הורי- מורי מוביל מחד לשיקום ומימוש יכולותיו של הלומד ומאידך עלול לגרום להרעה במצבו ולרבות נשירה מבית הספר ,הגעה אל הרחוב ולעיתים אל בית הכלא.

במחקר נרטיבי זה השתתפו עשרה הורים לבנים עם הפרעת התנהגות אשר למדו במסגרת המיוחדת לפחות שנה. ההורים סיפרו את סיפורם האישי יחד עם חוויות סובייקטיביות שנחרטו בזיכרונם מתקופה זו. ציר הזמן הסיפורי התייחס לראשית ילדותו של הילד, לצד חוויות מן המערכת הרגילה ועד ללימודיו במערכת המיוחדת ומצבו כיום. מטרת המחקר הייתה לבדוק את חווית ההורים אל מול המערכת לצד קבלת מידע על מצב הילד כיום ובתפקודו הנורמטיבי בחברה. ניתוח הממצאים בוצע באמצעות המודל ההוליסטי של ליבליך, תובל – משיח וזילבר (2010). ממצאים ראשונים מהניתוח מציגים שתי תמות משותפות: ועדת השמה טראומתית (במעבר בין החינוך הרגיל למיוחד) אל מול ועדת השמה מתקנת (בסיום תהליך התנהגותי ובשובו של הילד לחינוך הרגיל) וכן פרופיל מורי מעורר רגשות מעורבים כפי שהצטייר בעיני ההורה (בעת לימודיו של הילד בחינוך הרגיל ) ,אל מול פרופיל מורי מעורר השראה (כפי שהצטייר בעיני ההורה בעת לימודיו של הילד בחינוך המיוחד).

נמצא כי תחנה בזמן במערכת המיוחדת מצטיירת כמשמעותית ומכוננת בחיי הילד ומשפחתו במסעם המשותף לחיים מיטביים ופוריים בעתיד.