מה קורה כשלא מלמדים?! תפיסות של מתכשרות להוראה על מעורבות הורים

תכנית המתווים המנחים להכשרה להוראה, מתווה אריאב, שיצאה לאור בשנת 2006 היוותה מסגרת תוחמת למכללות להכשרה הן מבחינת היקף שעות ההוראה והן מבחינת סוגי התכנים והמינונים שלהם (קטגוריות-על). במסגרת מדיניות זו המכללות להכשרה להוראה זוכות לאוטונומיה בחלוקת השעות ובבחירת התכנים בתוך כל אחת מהקטגוריות.

נושא מעורבות ההורים במערכת החינוך אינו חדש ונכתבו עליו אינספור מאמרים מחקריים, ובמקביל נדון במרחב הציבורי-תקשורתי חדשות לבקרים. משרד החינוך במסמכי המדיניות גם כן נותן על כך את הדעת, ואף ברמה הארצית חל שינוי עם יציאתו של דוח מבקר המדינה ביחס למעורבות הורים. עם זאת, ברבים מן המסלולים להכשרה במכללות רבות טרם נדון או נדון בשוליים של קורסים ו/או של ליווי ההתנסות נושא מעורבות ההורים במערכת החינוך.

במסגרת מחקר זה רואיינו 36 מתכשרות להוראה ממכללה גדולה במרכז הארץ וממגוון מסלולי לימוד ביחס לתפיסותיהן את נושא מעורבות ההורים ועל ידיעותיהן בתחום. כלל המרואיינות היו בשנה ג` של לימודיהן והן לא לקחו חלק בקורס בחירה שהתווסף רק בשנת הלימודים תשע"ח ועסק ישירות בנושא.

המתכשרות להוראה שרואיינו ציינו כי נושא מעורבות ההורים לא עלה כנושא מובחן במהלך לימודיהן, ואף רבות מהן העידו כי עד לקיום הריאיון לא חשבו על כך כלל כנושא רלוונטי. במהלך הריאיון ותוך כדי המענה לשאלות המראיינת, החלו המרואיינות לזוז באי-נחת ולהביע את מורת רוחן על כך שהנושא לא עלה, ואט אט הבינו כי זה אכן נושא חשוב שהן מתמודדות עמו ביומיום החינוכי ואין בידיהן לא ידע ולא כלים להתמודדות חינוכית.

ממצא מעניין נוסף מצביע על השלכותיו של ה`ואקום` שנוצר בהכשרות המורים. המרואיינות שיתפו כי בהיעדר ידע סדור ומבוסס, הן ניזונות בצורה אקראית ולרוב בהקשרים שליליים על מעורבות הורים. ה`ידע` האקראי מגיע אליהן מהתקשורת, מדפי פייסבוק של מורים ודרך חברות ובנות משפחה שעובדות כבר בשדה. היעדר התיווך של הידע וקישורו לידע קודם מבוסס מפתח תפיסות עולם שליליות כלפי מעורבות הורים טרם כניסתן לשדה. המסקנה העולה ממצא זה היא חשיבות שילובו של נושא מעורבות ההורים בשלבי ההכשרה.