"אנחנו באותה סירה והראש צריך להיות טובת הילד": כיצד מתעצבים דפוסי העבודה של יועצות חינוכיות עם הורים?

חשיבות הקשר בין הורים לבין בית הספר, על הישגי תלמידים ורווחתם האישית, עומד בבסיס המחקר הנוכחי אשר בדק את האופן בו מתעצבים דפוסי עבודתן של יועצות חינוכיות עם הורים. בראיון "עומק חצי פתוח" רואיינו 18 יועצות, אשר עובדות במגזר היהודי, בבתי ספר ממלכתיים, על יסודיים. ממצאי המחקר מצביעים על תפיסתן של היועצות את ההורים, במובן של "דימוי ההורה" ובמובן של "משאבי ההורה", כמרכזיות בעיצוב דפוסי עבודתן עם הורים. נמצא כי דימוי ההורה ותפיסת משאביו, מעצבת בקרב יועצות חינוכיות, דפוסי עבודה הנעים בין יוזמה ואקטיביות לבין היטמעות ופסיביות. היחסים המתקיימים עם ההורים נעים בהתאמה בין שותפות ואמון לבין מידור ויריבות. בניגוד לעמדה התגובתית של יועצות בהתאם לתפיסתן את ההורים נמצא שיועצות החשות מסוגלות עצמית מקצועית גבוהה ומובחנות בתוך המערכת הארגונית, יוזמות קשרים ומעודדות מעורבות, גם ביחס להורים שנחוו כחסרי כוחות וכחסרי משאבים. נמצא כי לתפיסת היועצת את דמות ההורים מצטרפות שלוש זירות תוכן נוספות, אשר נמצאו ממתנות ומעצבות את דפוסי עבודתן של יועצות חינוכיות עם הורים: תפיסת היועצת את הארגון, תפיסת היועצת את צורכי ההתפתחות של התלמיד המתבגר, ותפיסת היועצת את עצמה. לתוצאות מחקר זה, השלכות עיוניות ומעשיות הנוגעות להכשרת יועצות ומנהלים וכן לעיצוב אקלים בית ספרי המכוון לטיפול בפרט. ממצאי המחקר מהווים בסיס למחקרי המשך הנוגעים ליצירת מרחב של שותפות בין הורים לבית הספר בכלל ובהקשר של הייעוץ בפרט.