אחד המצבים הקשים ביותר עבור הורים הוא קבלת הבשורה שילדם בעל צרכים מיוחדים. אירוע זה מהווה עבור הילד והוריו פרשת דרכים, ולהם תפקיד מכריע בטיפול בו ובתפקוד הילד במערכת החינוך. לצד אתגר הגידול של ילד מיוחד, הורים עלולים לחוות קשיים בתקשורת עם מערכת החינוך ונותני השירותים, ופעמים הם מתקשים לממש את הזכויות המגיעות לילדיהם על פי חוק. כאשר ההורים הם עולים חדשים, הנדרשים לרכוש שפה חדשה, ואת המיומנויות המקובלות במציאות הישראלית, האתגר כבד מנשוא.
מטרת ההרצאה- זיהוי תפיסות הוריות כמשתנה מפתח בתקשורת עם הורים עולים, וקווים מנחים כיצד ניתן לסייע להורים אלו באתגר גידול הילד המיוחד.
ההרצאה תתמקד בשתי תפיסות הוריות- תפיסת הורות אוניברסלית, ותפיסת הורים עולים בישראל. תפיסת הורות- מכונה קוגניציה הורית, מתפתחת במהלך יחסי הגומלין בין הורים לילדיהם, משמשת כמסנן דרכו מפרשים ההורים את התנהגות ילדיהם, ומנהלים מצבי קונפליקט ביומיום ובעת משבר. במחקר עדכני שערכתי (פלמור הספל, 2014), נמצא כי תפיסות הורים והסתגלותם לנכות ילד ניבאו את הסתגלות ילדיהם לאורך זמן, תפיסות אלו נותרו עמידות גם במצבי משבר, והעידו על חוסנו של הצמד ילד-הורה. התפיסה השנייה, ייחודית להורים עולים לישראל נקראת 'המבוגר האדפטיבי'- מטאפורה המארגנת אמונות. ציפיות ויעדים המנחים את ההורים בהתאם לתרבות, ולאורה הם מחנכים את ילדם. תפיסה זו שונה מתרבות ארץ המוצא. שילוב של שתי התפיסות הללו יאפשר דיאלוג מותאם, ועשוי לתרום לתקשורת טובה של הורים עם אנשי החינוך. בהרצאה נגבש קווים מנחים לתקשורת אפקטיבית עם הורים בכלל, והורים עולים בפרט, נתוודע לאתגרים הרבים עימם הם מתמודדים כהורים עולים לילד מיוחד, ונציע דרכי התערבות במטרה לסייע להם במסע בדרך לא מוכרת.