האם הקרנה לסרטן הערמונית היא גורם סיכון להתפתחות סרטן כיס שלפוחית השתן או החלחולת?

מבוא:

סרטן ערמונית מקומי מטופל על פי רוב ע"י ניתוח רדיקלי או קרינה. בעבודה זו בדקנו האם טיפול בקרינה הוא גורם סיכון להתפתחות גידולים בשלפוחית השתן או החלחולת.

כלים ושיטות:

נאספו נתוני היארעות סרטן בקרב 2537 חולי סרטן הערמונית שטופלו בהקרנה או בניתוח רדיקלי במוסדנו מ1992 עד 2016. בנתוני רישום הסרטן הלאומי תועדו 3006 מקרי תחלואה בסרטן בשנות המעקב. נבחנה היארעות סרטן שלפוחית השתן או החלחולת בחולים אלו.

תוצאות :

2165 חולים הוקרנו ו 372 בניתוח רדיקלי. במהלך המעקב אובחנו 44 גידולים (1.7%) באגן. מתוכם: 35 בשלפוחית השתן , 7 החלחולת, סרקומה באגן ולימפומה באגן, כל אחד בחולה אחד. משך המעקב הממוצע עד להופעת גידולים 40.1 חודשים (טווח - 0-242 חודשים).

לאחר הקרנות אובחנו 37 גידולים (1.7%) לעומת 7 (1.9%) לאחר ניתוח. ל40 נמצא דיווחים על grade : 18 high grade(14 לאחר הקרנות, 4 לאחר ניתוח) , 20 low grade. . עבור 40 תועדה דרגת חודרנות הגידול (NIH SEER STAGE)– 19 non invasive, (18 לאחר הקרנה, 1 לאחר ניתוח) ו21 חודרניים או מפוזרים איזורית 16 לאחר הקרנות, 5 לאחר ניתוח).

בהשוואה בין הקבוצות, לא נמצא הבדל מובהק בשיעור היארעות הגידולים, grade וstage. שיעור ההיארעות נבחן גם בטווח הסמוך לאחר הטיפול וגם בניכוי תקופת דגירה של 5 שנים מאז הטיפול. עקומת הישרדות Kaplan meier לא הדגימה שינוי מובהק בין היארעות מקרי הסרטן בשתי הקבוצות Log rank >0.05

מסקנות:

היארעות גידולים ממאירים באגן אינה שונה באופן מובהק בין מטופלים בקרינה או בניתוח רדיקלי. לאור זאת, הסכנה להתפתחות גידול משני אינה צריכה להוות גורם המשפיע על בחירת סוג הטיפול.