הטיפול בעקמת מולדת של הפין לאחר גיל ההתבגרות

הקדמה: עקמת מולדת של הפין (ללא היפוספדיאס) מדווחת בעד 10% מהגברים. במקרים רבים העקמת מתוקנת עוד בילדות. מטרתנו היתה לסקור את התוצאות של תיקון עקמת מולדת של הפין לאחר סיום ההתבגרות המינית.

שיטות: סקירה רטרוספקטיבית של תיקי מטופלים בני 16 ויותר שנותחו עקב עקמת מולדת של הפין.

תוצאות: בשנים 2011-2018 נותחו במחלקתנו 40 ניתוחים לתיקון עקמת מולדת של הפין, ב-39 מטופלים. גיל המנותחים היה בממוצע 22 (16-34). ב-6 מקרים (15%) בוצעו ניתוחים קודמים ליישור עקמת. העקמת הייתה וונטראלית (15), דורזאלית (9), לטראלית (4) או משולבת (11). מידת העקמת היתה 53 מעלות בממוצע. ל-21% מהמנותחים היתה עקמת חמורה (60 מעלות ויותר או עקמת מורכבת). בכולם בוצע ניתוח ע"י הפשלת עור הפין, מודיפיקציות גאומטריות של ניתוח ע"ש יחיא והרמה ושימור של ה-neurovascullar bundle אם נדרשה גישה ל-tunica albuginea הדורזאלית. לא נמצאו סיבוכים אחר ניתוחיים משמעותיים. נמצאו נתונים לאחר הניתוחים ב-35 מהמנותחים. מתוכם דווחו 31 (88%) על יישור טוב של הפין ו-28 (80%) היו שבעי רצון מתוצאות הניתוח. אין אונות חדשה במידה קלה דווח ב-2 (5%) מטופלים לאחר הניתוחים, לפחות באחד מהם ההפרעה הייתה בעלת מאפיינים פסיכוגניים מובהקים. לא דווחו הפרעות בתחושת הפין לאחר הניתוחים.

סיכום: ניתן ואף סביר לדחות תיקון עקמת מולדת של הפין עד לאחר ההתבגרות המינית. שיעורי שביעות הרצון מתוצאות הניתוחים נמוכים משעורי התיקון האנטומי המוצלח של העקמת דבר הרומז לחשיבות האפשרית של ליווי פסיכוסקסולוגי לתהליך הניתוח וההחלמה.