רקע וראציונל: טלפון-חכם (smartphone) הושק לראשונה בשנת 2000 ואומץ במהירות ברחבי העולם. לפי דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2016, 97% ממשקי הבית בישראל מחזיקים לפחות טלפון חכם אחד. מכיוון שמכשירים אלו מהווים מחשב אישי המלווה אנשים בכל מקום, פותחו יישומים רבים בתחומים שונים הכוללים פנאי, חינוך, כלכלה ובריאות. אחד מיתרונות היישומים הוא שהם מאפשרים למשתמשים גישה מכל מקום בכל זמן. יישומי בריאות בטלפון החכם נחשבים חלק מבריאות ניידת (mHealth) שהופכים יותר ויותר נפוצים ומהווים נתח גדול יותר של הבריאות הדיגיטלית. קיים מספר עצום של יישומים רפואיים דיגיטליים שניתן לסווג לפי מטרה וכוללים מידע בריאותי, ניהול עצמי, התערבות רפואית, מעקב ושירות בריאותי. אחד האתגרים הגדולים שלהם השפעה ישירה על השימוש ביישומים היא ההתמדה בשימוש לאורך זמן. לפי Technology Adaptation Model (TAM) הקלות והתועלת הנתפסים של השימוש בטכנולוגיה מנבאים את העמדות כלפי הטכנולוגיה והעמדות מנבאות את האימוץ בפועל של הטכנולוגיה.
מטרות: לבדוק את הגורמים הקשורים בשימוש ביישומי בריאות בסמארטפון ואת כוונת השימוש ביישומים לאורך זמן בעזרת מודל TAM .
שיטה: מחקר חתך, בשימוש בשאלון שנבנה על פי TAM עבור המחקר הנוכחי וכלל 15 היגדים
הכוללים את הנושאים הבאים: תפיסת קלות השימוש, תועלת נתפסת, עמדות וכוונת שימוש לאורך זמן ביישומיים רפואיים בטלפון חכם.
תוצאות וממצאים עיקריים: במחקר השתתפו 171 אנשים מתוכם 144 נשים, הרוב יהודים וחילוניים גיל ממוצע 29±8.0. 63% מהמשתתפים דיווחו על שימוש באפליקציות רפואיות בסמארטפון, מהם, 84% מהמשתמשים באפליקציה של קופת החולים, 28% השתמשו באפליקציות לאורח חיים בריא, 25% באפליקציות רפואיות כלליות ו-6% באפליקציות הקשורות לקידום בריאות ו-60% מהם מתכוונים להתמיד בשימוש ביישומים לאורך זמן.
מכלל המשתתפים, 84% מהנשאלים דיווחו כי הם מסוגלים להשתמש באפליקציות, ו 72% דיווחו שהם מרגישים בנוח להשתמש בהם, רק 22% חשבו שהיישומיים הרפואיים עשויים לסכן את הסודיות הרפואית שלהם. נמצאו קורלציות חיוביות חזקות בין הכוונה להשתמש לאורך זמן לבין תפיסת קלות השימוש (r=0.65), תפיסת תועלת (r=0.69) ועמדות (r=0.71). כמו כן, המשתמשים ביישומים בפועל תפסו את היישומים כקלים יותר לשימוש, בעלי יותר תועלת והחזיקו בעמדות יותר חיוביות לעומת משתתפים שלא משתמשים ביישומים. לא נמצא הבדל סטטיסטי בתפיסת הסיכון לפרטיות המידע בין המשתמשים ביישומים לבין אלו שאינם משתמשים. בביצוע רגרסיה לוגיסטית לניבוי הכוונה להתמיד בשימוש באפליקציות בקרב המשתתפים שדיווחו על שימוש ביישומיים רפואיים, נמצא שרק שלושת מרכיבי ה-TAM מנבאים את השימוש לאורך זמן וכי המודל מסביר כ-50% מהשונות.
מסקנות ותובנות: רק כ-60% מהמדגם השתמש בפועל ביישומיים רפואיים בטלפון החכם, השימוש הנפוץ ביותר הוא ביישום של קופת-חולים. רוב המדגם נותן אמון ביישומים ולא חושש מפגיעה בפרטיות המידע הרפואי שלהם כתוצאה משימוש ביישומים אלו. מבין המשתמשים ביישומים, כ-60% דיווחו על כוונה להשתמש בהם לאורך זמן. מרכיבי ה-TAM נבאו את השימוש לאורך זמן.
תרומות והשלכות להמשך: יישומים רפואיים עשויים לעזור בקידום ושימור בריאות. ממצאי המחקר מראים שפיתוח יישומים "ידידותיים" למשתמש תוך הדגשת התועלת שבשימוש יכולים לעזור בפיתוח עמדות חיוביות, שעשויים לתרום לאימוץ היישומים ולשימוש לאורך זמן.
