רקע ורציונאל:
בני ה +65 כיום מהווים 9.8% מהאוכלוסייה, ובשנת 2020 צפויים להוות 12%. מאידך, בשנים האחרונות ישנו מחסור גובר בכ"א מקצועי היוצר עומס רב על הצוות המטפל. כדי לשפר את הטיפול הרפואי באוכלוסייה המזדקנת ולבלום עלויותיו, נעשים מאמצים רבים לבססו על קווים מנחים רפואיים (קמ"רים) עדכניים. אחד הקמ"רים השכיחים בבי"ח ע"ש הרצפלד הוא לטיפול בפצעי לחץ. הטיפול נעשה ע"י אחיות הנדרשות לזכור בע"פ את הקמ"ר הטקסטואלי, כך שקיים קושי ביישומם והטמעתם ע"י הצוות הסיעודי העמוס. לכן, מערכת תומכת החלטה ממוחשבת עשויה לשפר את ניהול הטיפול הרפואי, להקטין את שונותו, להרחיב את יכולות הצוות הסיעודי, ולתמוך במטלות הרבות שמוטלות עליו.
מטרה:
ליישם ולהעריך מערכת תומכת החלטה לניהול הטיפול הרפואי בפצעי לחץ לחולים גריאטריים המאושפזים בבי"ח ע"ש הרצפלד במחלקות סיעודיות ע"י מתן התראות והמלצות טיפוליות בהתאם למצב המטופל בקמ"ר של טיפול בפצעי לחץ. למחקר שני שלבים: 1) שימוש בנתונים רטרוספקטיביים מהשנה האחרונה של כלל המטופלים ע"מ להעריך את רמת ההיענות של הצוות הרפואי והסעודי לקמ"ר 2) שימוש בנתונים פרוספקטיביים ע"מ להציג לצוות המלצות והתראות במערכת .
שיטות:
המחקר מתבצע בבי"ח הגריאטרי ע"ש הרצפלד בו 4 מחלקות (בכל מחלקה כ- 40 מיטות), והאשפוז הממוצע בו נמשך בין שבועות למס` חודשים. השלב הרטרוספקטיבי כולל : 1) שימוש בכלים לרכישת ידע ובספרייה דיגיטאלית של קמר"ים בשם "דגל", אשר שניהם פותחו בעבר על ידי צוות המחקר, ע"מ לבנות קמ"רים ממוחשבים לטיפול בפצעי לחץ. 2) הערכה טכנית של המערכת על נתונים רטרוספקטיביים, בכדי לבדוק את ישימות המערכת. 3) הערכה פונקציונאלית ע"י שימוש בנתונים רטרוספקטיביים, ע"מ לבדוק את הענות הצוות הרפואי והסעודי לקמ"ר, כלומר לבדוק האם הפעולות שבצעו האחיות, אכן היו נכונים ושלמים לפי הקמ"ר, ואת הנכונות הטכנית של הפעלת הקמ"ר. ההערכה הפרוספקטיבית תתבצע ע"י הפעלת קמ"ר תוך התממשקות למערכת התיק הרפואי.
תוצאות:
בשנה האחרונה בנינו יחד עם הצוות הרפואי והסעודי את הקמ"ר לטיפול בפצעי לחץ בצורה ממוחשבת. שלב זה כלל רכישת מושגי ידע הצהרתי (כגון "מדד נורטון גבוה") וידע תהליכי (הוראות ביצוע כגון חבישות). הגדרת הקמ"ר הממוחשבת כללה את כל שלבי הטיפול: קבלה, מעקב, מניעה ומעקב, וטיפול, וכמו כן את כל סוגי החבישות. הקמ"ר נמשך עד שמטופל נפטר או משתחרר. בתהליך זה נבנה בסיס ידע הכולל יותר מ- 120 מושגי ידע שונים אשר מופו לנתונים במערכת ה"קמליון". לשם ההערכה הרטרוספקטיבית נלקחו ממערכת ה"קמליון" נתונים של 100 מטופלים ששוחררו או נפטרו בשנה האחרונה בכל שלבי הטיפול. כמו כן נבנה אלגוריתם ראשוני לבקרת איכות ע"מ לבדוק את הענות הצוות לקמ"ר. אלגוריתם זה מתבסס על זמן הפעולה, סדר הפעולה ותוכן הפעולה עצמה.
מסקנות ותרומה להמשך :
בימים אלו אנו מבצעים את השלב הרטרוספקטיבי השני ומכינים את התשתית לשלב הפרוספקטיבי השלישי. מערכות מסוג זאת עשויות להעצים את הצוות הסעודי, אשר יוכל לנהל את הטיפול ביותר מאושפזים, ביתר דיוק, ובסוגי מקרים נוספים, תוך הפחתת עליות הטיפול. בשלב הבא נרצה לבחון קמ"רים נוספים, כגון: טפול בכאב וזיהוי מוקדם של הדרדרות במצב מטופל.
