מטרה: תיאור ניסיוננו בטכניקת מתלה-כפול בנשים שעברו ניתוח לכריתת סעיף שופכתי גדול.
שיטות: סקירה רטרוספקטיבית של תיקי המטופלות.
תוצאות: מתוך 29 סעיפים שנותחו במרכזנו (2009-2017), 17 סעיפים היו בקוטר של 4 ס"מ ומעלה לפי MRI. הגיל הממוצע של החולות היה 54±17 שנים (10 במנופאוזה).
התסמינים לפי שכיחות: מלאות/ אי נעימות במבוא הלדן (70%), כאבים בשופכה ו/או דיסאוריה (47%), דיספראוניה (41%), דחיפות (35%), טפטוף סופי (30%), זיהומים חוזרים (30%), הפרשות לדניות (30%), קשיי התרוקנות (17%), סטיית זרם השתן (17%), דליפת שתן בדחיפות (12%). כל החולות היו סימפטומטיות.
ממצאים בבדיקה גופנית: מלאות תת שופכתי (100%), הפרשה שופכתית (70%). כל המטופלות עברו בדיקת MRI. שלושה סעיפים (17%) היו multi-loculated. הקוטר הממוצע היה 5.6±1.2 ס"מ (טווח 4-8).
הניתוח בוצע בגישה לדנית. פתח הסעיף זוהה ב- 59% מהמקרים בציסטואורתרוסקופיה שבוצעה בתחילת הניתוח. לאחר הכנסת קטטר, בוצע חתך inverted-U ברירית הלדן. הפסציה הפרי-אורטראלית נפתחה לאורכה (open book). הסעיף הופרד מהפסציה ונכרת. פתח לשופכה זוהה ב 13 מקרים (76%). השופכה נסגרה בתפרי וויקריל 4/0 והפסציה עם וויקריל 3/0 בודדים בטכניקת מתלה כפול. רירית הלדן נסגרה עם וויקריל 2/0 רציף. קטטר הושאר לזמן ממוצע של 4.5±2.8 ימים (טווח 3-14).
זמן המעקב הממוצע 5±2.4 שנים. באף מקרה לא זוהתה הישנות קלינית של הסעיף. MRI בוצע ב- 3 נשים אשר התלוננו על כאב שופכתי לאחר הניתוח. בשלושתן הבדיקה לא הדגימה הישנות. לא היו סיבוכים ארוכי טווח נוספים.
מסקנות: מתלה-כפול של הפסציה הפרי-אורטראלית מהווה תיקון יעיל ובטוח לחולות הסובלות מסעיף שופכתי גדול. טכניקה זו, מהווה אלטרנטיבה טובה ל- Martius flap במקרים שבהם קיים פגם תת-שופכתי גדול לאחר כריתת הסעיף.