הקדמה:
עקמת הפין במחלת פיירוני עלולה להפריע תפקודית ורגשית. לאחרונה, לטיפול הניתוחי בעקמת הפין נוספה גם אפשרות טיפול בהזרקת קולגנאז המופק מחיידק הקלוסטרידיום. על-אף האטרקטיביות של טיפול זה, הוא אינו מתאים לכל מטופל ולכל עקמת.
מטרה:
לבחון את שיעור המטופלים המתאימים לכל דרך טיפול, לסקור את השיקולים להמלצות על הטיפולים השונים (מעקב, הזרקת קולגנאז וטיפול ניתוחי) וללמוד את העדפות חולי פיירוני (ח"פ).
חולים ושיטות:
איסוף רטרוספקטיבי של נתונים ב-3 השנים האחרונות (מאוגוסט 2015) על ח"פ כולל מידת העקמת, גודל הפלאק ומיקומו, תפקוד מיני, העדפות החולה, סוגי הטיפולים וסיבוכים.
תוצאות:
מתוך 177 ח”פ, 53 (30%) לא נזקקו להתערבות (עקמת מינימלית ותפקוד-מיני טוב). 124 המשיכו מעקב (ממוצע 14ח`) שבמהלכו, לאחר בחינת התאמה, הוצעה התערבות ניתוחית ל-74. עד מועד סקירת הנתונים, 46 (37%) עברו התערבות כזו; מצאנו שחולים חוששים מקיצור-הפין בניתוח ופחות חוששים מטיפול בהזרקה. 25 לא התאימו להזרקה בגלל מידת העקמת (3-דפורמציות מורכבות, 5-עקמת לטראלית קשה,ו-4 ונטראלית) מאפייני הפלאק (9-עם פלאק מסויד מאוד, 1-פלאק לא נגיש להזרקה) ואחר (2-עם הפרעה קשה בזקפה, 2-מעוניינים ביישור מלא) . 18התאימו להזרקה וגם לניתוח, מתוכם 6-ביקשו מראש טיפול בהזרקה, 9-בחרו בהזרקה לאחר הסבר יתרונות וחסרונות הטיפולים השונים ו-3 בחרו בניתוח ליישור הפין. סה"כ 15 (31%) עברו הזרקות, 28 (63%) עברו ניתוח יישור למרות חששם מקיצור הפין ו-3 (6%) עברו השתלת תותב. באף שיטה טיפולית לא היו סיבוכים משמעותיים.
מסקנות:
בעוד שהרוב המכריע של ח"פ המועמדים להתערבות יתאימו לניתוח, הרי שטיפול בהזרקה מתאים לקבוצה נבחרת של ח"פ. שלהם סיכויי ההצלחה גבוהים יותר. יש להתחשב בהעדפת המטופל רק אחרי התאמת ציפיות והבהרת היתרונות והחסרונות לכל גישה טיפולית.