הצורך בלקיחת בדיקות מעבדה כביקורת לאחר ניתוח כריתת ערמונית בגישה שופכתית בעזרת אנרגיה ביפולארית (B-TURP) ?

הקדמה

כריתת ערמונית בגישה שופכתית (TURP) בעזרת אנרגיה מונופולארית (M-TURP) נחשב כניתוח הבחירה עבור גברים הסובלים מתלונות אורינריות הנגרמות מחסימה על רקע הגדלת ערמונית שפירה (BPO).

אחד התחליפים המקובלים והנחקרים ביותר הינו TURP בעזרת אנרגיה ביפולארית (B-TURP), עבורו מחקרים הראו יעילות דומה ל-M-TURP עם אחוזי תחלואה בתר ניתוחית נמוכים יותר.

היתרון העיקרי נובע כתוצאה משימוש בתמיסה איזוטונית, שגורם לירידה זניחה בערכי הנתרן ובכך מונע התפתחות של תסמונת TUR. מלבד זה, נצפה סיכון מופחת לדימום וצורך בעירויי דם או התפתחות clot retention בהשוואה ל-M-TURP.

בשנים האחרונות מחלקות רבות בארץ אימצו שיטה זו, אך חלקם המשיכו בלקיחת בדיקות מעבדה באופן רוטיני מספר שעות לאחר הניתוח.

מטרת מחקר זה הינה לבדוק את הצורך בלקיחת בדיקות מעבדה ביקורת לאחר B-TURP.

שיטות

מחקר רטרוספקטיבי בו נכללו נתוני החולים שעברו B-TURP במחלקתנו מאז תחילת ביצועו מ-9/2016-5/2018.

לכל החולים היו בדיקות מעבדה מהחודש שקדם לניתוח ובדיקות מעבדה שנלקחו באופן רוטיני מספר שעות לאחר הניתוח. ההשוואה בוצעה בדגש לערכי ההמוגלובין והקריאטינין.

תוצאות

בתקופה זו בוצעו 118 B-TURP, מתוכם 106 כניתוח בודד. ממוצע גילאי המנותחים היה 73.83±9 שנים, נפח ערמונית ממוצע היה 48.87±20.69 סמ"ק וניתוח ממוצע נמשך 63.09±25.89 דקות.

ממוצע השינוי בהמוגלובין ובקריאטינין היה 0.72±0.95- ו-0.04±0.17-, בהתאמה. לא היה צורך בעירויי דם, ניתוחים חוזרים, ניקוז כליות או היארעות clot retention במהלך האשפוז.

מסקנות

תוצאות עבודה זו מראות שהשינוי בערכי ההמוגלובין והקריאטינין אינו משמעותי קלינית ולא היה צורך במתן מנות דם או ניקוז כליה באף אחד מהחולים. מסקנה זו, יחד עם השינוי הזניח באלקטרוליטים שהודגם בעבודות קודמות מראים שבדיקות מעבדה ביקורת לאחר B-TURP אינן חיוניות אלא לפי שיקול קליני.