רקע– נשאות א-תסמינית של חיידקים במערכת השתן נפוצה בקרב מטופלים המצנתרים לסירוגין את שלפוחית השתן. בשל הקושי באבחון דלקת בדרכי השתן במצנתרים והנטייה הגוברת לשימוש בטיפול אנטיביוטי, רווחים חיידקים עמידים בדרכי השתן של מטופלים אלו, וכן נפוצים זיהומים קליניים הנגרמים על ידי חיידקים עמידים. מטרתנו היא בדיקת שיעור המצנתרים להם תרביות שתן חיוביות בהיעדר תסמינים, ואפיון עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה.
שיטות– סקירת תיקי מטופלים המבצעים צינותורים לסירוגין אשר ביצעו תרבית שתן שגרתית טרם הערכה אורודינמית וללא תסמיני דלקת דרכי השתן. נשאות הוגדרה כצמיחה מעל 10000CFU/ml של חיידק בודד. נבדקו שיעור החיידקים מסוג non-E.coli ועמידות החיידקים לטיפול אנטיביוטי. עמידות הוגדרה לפי ESBL חיובי ולפי עמידות לקבוצות תכשירים אנטיביוטיים כ-MDR (עמידות ל-3 קבוצות או יותר, Multidrug resistance) ו-XDR (עמידות לכל הקבוצות שנבדקו למעט 2 קבוצות או פחות, Extensive drug resistance).
תוצאות– נכללו 196 מטופלים מהשנים 2018-2010 בגילאים 0.5 - 30 (חציון 8.5) אשר ביצעו 292 תרביות שתן טרם בדיקות אורודינמיות. הסיבות השכיחות לצנתורים היו ספינה ביפידה 78%, פגיעת חוט שדרה 7% ואגנזיס סקראלי 4%. 36 מטופלים אובחנו עם רפלוקס שלפוחיתי-שופכני, מתוכם 13 טופלו באנטיביוטיקה מניעתית. נצפה שיעור נשאות (תרבית עם צמיחה חיובית) של 77%. החיידק הנפוץ ביותר היה E.Coli 68%. חיידקים נפוצים אחרים היו מיני Klebsiella -10% ו-Proteus 8%. חיידק ESBL חיובי נמצא ב-9% מהתרביות. חיידקים בעלי MDR נמצאו 12% מהתרביות ו-XDR באחת מהתרביות.
מסקנות- נשאות א-תסמינית של חיידקים במערכת השתן נפוצה במצנתרים ולרבים מהם זנים עמידים. יש להקפיד ולהימנע ממתן טיפול אנטיביוטי בלתי נחוץ במצנתרים על מנת להקטין שיעורי העמידות בקרב אוכלוסייה זו.