הגנה על התפקוד הכלייתי מפני נזק ריפרפוזיה בעת כריתה חלקית של הכליה.

מבוא:

כריתה חלקית של הכליה היא היום טיפול הבחירה בגידולי כליה. במהלך הניתוח יש לחסום את אספקת הדם הכלייתית ולגרום לנזק לכליה. חלק מהנזק מתרחש בשלב חידוש זרימת הדם ומכונה "תסמונת הריפרפוזיה", וכולל פגיעה של חלקים ממערכת החיסון בכליה. בעבודה זו בדקנו האם טיפול אימונולוגי ב-"היפראנטרלוקין-6" (אינטרלוקין-6 ביחד עם הקולטן שלו) 24 שעות לפני ניתוח לכריתת הכליה חלקית, מגן על הכלייה מפני תסמונת ה-"ריפרפוזיה" של הכליה.

כלים ושיטות:

17 עכברים חולקו לשתי קבוצות: ניסוי ובקרה. החלבון "היפראנטרלוקין-6" במינון 20 מיקרוגרם הוזרק לתוך 10 עכברים בקבוצת הניסוי דרך וריד הזנב. כ-24 שעות לאחר מכן בוצעה כריתה של כליה ימין וחסימה זמנית של כלי הדם של כליה שמאל למשך 40 דקות. במקביל הזרקנו את החלבון CONTROL PLASMID כחומר פלסבו ל-7 עכברים אחרים בקבוצת הבקרה.

תוצאות:

לאחר מעקב של 7 ימים עם בדיקות דם ורקמות להיסטולוגיה נמצא כי בקבוצה של הניסוי רמות הקריאטינין (ממוצע 34.75 מיקרומול/ל) ורמות אוריה ( ממוצע 13.45 מילמול/ל) ניזוקו פחות והיו כמעט יציבים לאחר הניתוח בהשוואה לקבוצת הבקרה בה היה קריאטינין ממוצע 58 מיקרומול/ל (P value = 0.027) ואוריה ממוצע 34.2 מלמול/ל (P value =0.0016). כמו כן נמצא כי בבדיקה היסטולוגית, ביום השלישי לאחר הניתוח, לא הייתה פגיעה משמעותית בקבוצת הניסוי לעומת קבוצת הבקרה. בנוסף, ההישרדות בקבוצת הניסוי בתקופת המעקב, הייתה יותר טובה 100% לעומת 57% בקבוצת הבקרה (P value =0.015).

מסקנות:

במודל זה, ניתן להפחית וכמעט למנוע את נזק הריפרפוזיה בעת חסימה של אספקת הדם של הכלייה ע"י הזרקת היפראנטרלוקין-6 כ-24 שעות לפני הניתוח. לחומר אימונומודולטורי זה פוטנציאל להקטין נזק כלייתי בחולים העוברים כריתת כליה חלקית.