הקדמה: הוכח כיום כי ביופסיה לערמונית מכוונת MRI עדיפה על ביופסיה סיסטמית. ישנם שתי שיטות לביצוע ביופסית פיוז`ן. האחת בגישה טרנסרקטלית והשניה טרנספרינאלית. עד היום לא בוצעה השוואה פרוספקטיבית בין שתי הגישות.
שיטות: עבודה פרוספקטיבית בה התבצע עבור הINDEX LESION של כל חולה, ביופסיה מכוונת בשתי הגישות-טרנסרקטלית וטרנספרינאלית. לאחר קבלת הסכמה למחקר, חולים עברו רנדומיזציה ביחס 1:1 בה הוחלט באיזה גישה נתחיל את הביופסיה. כל הביופסיות נעשו בהרדמה כללית, ובתכנת הפיוזן של Navigo. המטרה העיקרית של המחקר הייתה להשוות את אחוז גילוי סרטן הערמונית בין השיטות. המחקר תוכנן כ-non inferiority, עם מרווח של 10%.
תוצאות- שבעים ושישה חולים עברו רנדומיזציה ונכללו במחקר. הגיל החציוני היה 68.2 (IQR 64.2-72.2). ערך PSA חציוני 8.88 (IQR 6.18-12.2). מספר הדגימות שנלקחו מה-INDEX LESION בכל גישה היה בין 4-6, ללא הבדל בין הגישות.
סרטן הערמונית התגלה ב45 מטופלים (59%) מתוכם 21 סרטן ערמונית עם דירוג גליסון 7 ומעלה (47%).
סרטן ערמונית התגלה בביופסיה מכוונת טרנספרינאלית אך לא התגלה בטרנסרקטלית ב11 מטופלים. ההבדל ברווח המוחלט absolute risk) באבחון סרטן הערמונית היה 14% (CI95% 30%-1%) לטובת הביופסיות הטרנספרינאליות (p=0.037). כל הגידולים עם דירוג גליסון 7 ומעלה שהתגלו בביופסיה מכוונת טרנסרקלית התגלו גם בטרנספרינאלית.
באנליזה רבת משתנים ההבדל בין הגישות היה תלוי במיקום הנגע. נגעים חשודים באפקס התגלו ב47% בגישה הטרנספרינאלית לעומת 31% בגישה הטרנסרקטלית (p=0.043). נגעים חשודים באיזור קידמי-התגלו בגישה הטרנספרינאלית ב54% לעומת 31% בגישה הטרנסרקטלית (p=0.04). במיקומים אחרים לא נמצא הבדל בין הגישות.
מסקנות- ביופסיה מכוונת טרנסרקטלית נמצאה כנחותה מהביופסיה הטרנספרינאלית. הרווח בר סמך מוכיח עדיפות לביופסיה הטרנספרינאלית. הבדל זה תלוי במיקום הנגע.
Clinicaltrial.gov ID:NCT03413137