רקע: עד 80% מהדלקות בדרכי השתן הנרכשות באשפוז נגרמות עקב השימוש בקטטר (Catheter Associated Urinary Tract Infection (CAUTI. מספר ימי המצאות הקטטר הנו גורם הסיכון העיקרי להתפתחות CAUTI. הכלים המצויים בספרות להפחתת CAUTI התמקדו בהעלאת מודעות הצוותים המטפלים. לא נבחן מודל שבו צוות אורולוגי מעורב בהוצאת קטטרים מוקדמת.
מטרה: לבחון השפעת פעילות צוות אורולוגי ייעודי על ימי קטטר ושיעור CAUTI במחלקות הפנימיות בבית-חולים שלישוני.
שיטות: מחקר קוהורט פרוספקטיבי השוואתי לפני-אחרי, בוצע באגף הפנימי בבי"ח שלישוני. משך המחקר 6 חודשים רצופים 02-08/2017. בשלב הראשון (3 חודשים) בוצעה תצפית בלבד. בשלב השני (3 חודשים) בוצעה התערבות שכללה ביקור יומי ואיתור חולים נושאי קטטר, פעילות חינוכית לצוות המטפל והמלצות לגבי הוצאת קטטר מוקדמת. בוצע איסוף נתונים כגון גיל, מין, מחלות רקע, תאריכי אשפוז, שחרור, הכנסת והוצאת הקטטר. בוצעה השוואה חד משתנית של מדדי התוצאה, הערפלנים וגורמי הסיכון האחרים. משתנים קטגוריאליים הושוו ע"י מבחן Chi-בריבוע. משתנים רציפים הושוו ע"י Mann-Whitney-U-test.
תוצאות: נאספו כל החולים עם קטטר שתן בתקופת התצפית (827 מטופלים) ובתקופת ההתערבות (747 מטופלים). השוואת הנתונים בשתי תקופות המחקר הדגימה קבוצות זהות מבחינת קריטריוני גיל, מין ומחלות רקע. נצפו ירידה במספר אירועי CAUTI מ-55 (5.2%) אירועים בתקופת התצפית לעומת 28 (2.9%) בתקופת התערבות (P= 0.008), ירידה במספר החולים נושאי קטטר מ-827/4392 (15.8%) מאושפזים נושאי קטטר מכלל המאושפזים בתקופה הראשונה ל- 747/4497 (14.2%) בתקופת ההתערבות (P=0.02). המשך הממוצע של השארת הקטטר ירד מטווח בין רבעוני 2-7 ימים בתקופת התצפית לעומת 2-6 ימים בתקופת ההתערבות (P=0.032).
מסקנות: התערבות אורולוג מייעץ בנושא המצאות והוצאת קטטר גרמה לירידה במספר ימי קטטר ו-CAUTI במהלך אשפוז במחלקות פנימיות.