טומוגרפיה ממוחשבת בעווית כלייתית: האם ניתן להפחית את השימוש בבדיקה על סמך מאפיינים קליניים?

רקע: טומוגרפיה ממוחשבת ללא חומר ניגוד (NCCT) משמשת לעתים קרובות לאבחון מטופלים עם עווית כלייתית. עם זאת, גם לאחר הבדיקה במקרים רבים ניהול המטופלים נותר שמרני ואינו משתנה. זיהוי של מטופלים אלו לפני בדיקת ה-NCCT יכול לחסוך חשיפה לקרינה ועלויות. מטרת עבודה זו היא לזהות גורמים קליניים ומעבדתיים אשר יכולים לנבא צורך בהתערבות פולשנית לאחר NCCT.

שיטות: בעבודה רטרוספקטיבית זו נכללו כל המטופלים אשר עברו בחדר המיון NCCT בו הודגמה אבן בשופכן בין התאריכים מרץ 2016 ומאי 2017. לא נכללו מטופלים עם חום גוף ≥38 או מעקב לא מספק. נאספו מאפיינים דמוגרפיים, קליניים ומעבדתיים אשר היו ידועים לפני בדיקת ה-NCCT, ונבדקה יכולתם לזהות צורך בהתערבות באנליזה חד-משתנית ורב-משתנית.

תוצאות: בעבודה זו נכללו 369 מטופלים, מתוכם 311 (84.3%) היו גברים, גיל ממוצע 47.2 שנים (13-92) ומשך תסמינים ממוצע של 6 ימים (0-176). 134 (36%) מטופלים נזקקו לפעולה פולשנית לאחר ה-NCCT, לעומת 235 (64%) שטופלו שמרנית. באנליזה חד-משתנית נמצא כי פעולה פולשנית הייתה קשורה משמעותית סטטיסטית עם גיל, היסטוריה של אבנים בדרכי השתן, היסטוריה של התערבות לאבנים בדרכי השתן, משך תסמינים, תסמינים טורדניים, ורמת קריאטינין ולימפוציטים בדם. באמצעות עקומה אופיינית למסווג נבחרו ערכי סף לכל הערכים הרציפים. באנליזה רב-משתנית גיל>40 שנים (OR 1.85, p=0.023), משך תסמינים ≥2 ימים (OR 2.33. p=0.001) ורמת קריאטינין בסרום 1.5< מ"ג/ד"ל (OR 3.3, p=0.0004) נותרו משמעותיים סטטיסטית. הסיכון להתערבות לפי נוכחות של 0,1,2,3 גורמי סיכון עמד על 17%, 30%, 52%, 70% (p<0.0005)

מסקנות: גיל, משך תסמינים ורמת קריאטינין בסרום נמצאו כגורמי סיכון בלתי-תלויים להתערבות לאחר ביצוע NCCT. שימוש בגורמי סיכון אלה יכול לסייע בשימוש מושכל ב-NCCT במיון.