ניתוח זעיר פולשני למחלות האורקוס (Urachus)

מבוא:

ב-Urachus שהוא השריד האמבריולוגי של allantois, עלולים להתפתח תהליכים שפירים וממאירים. גישה זעיר פולשניות לפתולוגיה באורקוס עשוייה לשפר את תהליך ההחלמה, התוצאות הקוסמטיות ולמזער הסיבוכים.

מטרה: לסכם את ניסיונו בטיפול במחלות האורקוס באמצעות ניתוחים זעיר פולשניים.

חולים ושיטות:

מתוך מסד נתונים פרוספקטיבי אותרו 11 חולים (7 גברים ו-4 נשים, שגילם הממוצע 41 שנים (טווח 17-58) שעברו כריתת האורקוס בגישה לפרוסקופית. נבחנו ההתפלגות הדמוגרפית, הנתונים הקליניים והתוצאות.

תוצאות: הבירור כלל ציסטוסקופיה לצורך הגדרת אנטומיה, שלילת גידול וזיהוי סעיף של URACHUS. אובחנו – ציסטות מזוהמות – 8, סעיף עם אבנים, גידול ממאיר ו-patent urachus. 3 ניתוחים בוצעו דרך נקב בודד והשאר בגישה לפרוסקופית רגילה. הניתוח כלל כריתת האורקוס מכיס שתן עד לטבור (ללא כריתתו), ב-3 בוצעה בנוסף כריתה חלקית של כיס השתן.

משך הניתוח הממוצע 130 דקות. לא היו המרות לניתוח פתוח,סיבוכים תוך או בתר ניתוחיים.

מסקנות:

לאור ההצלחה בניתוחים לפרוסקופיים בידיים מנוסות גישה זו הינה הגישה המומלצת לטיפול בפתולוגיה של האורקוס.