האם יישום פרוטקול ERAS במטופלים העוברים כריתה רדיקלית של השלפוחית משנה את שיעור הסיבוכים או מקצר את משך האישפוז?

רקע: פרוטוקול ERAS -Enhanced Recovery After Surgery מיושם בשנים האחרונות במטופלים העוברים כריתה רדיקלית של שלפוחית השתן. הפרוטוקול מכיל הנחיות ייעודיות לטיפול הפריאופרטיבי במנותחים ומתווה תבנית טיפול אחידה. מטרתו לקצר את מהלך ההחלמה ומשך האישפוז של המטופלים.

שיטות: מחקר רטרוספקטיבי בו נבדקו תיקים של 96 מטופלים שעברו כריתה רדיקלית של שלפוחית השתן במוסדנו מינואר 2013 ועד מרץ 2018, ב 47 מטופלים רציפים שנותחו בין מרץ 2017 למרץ 2018 יושם פרוטוקול ERAS ו 49 מטופלים נוספים שנותחו בין ינואר 2013 ופברואר 2017 בהם לא יושם פרוטקול ERAS היוו את קבוצת הביקורת. היעד העיקרי היה הבדל בזמן האישפוז הכללי, יעדים משניים כללו סיבוכים בתר ניתוחיים ושיעור האישפוז החוזר חודש לאחר הניתוח.

תוצאות: גיל החולים החציוני היה 73.5 (IQR 68-78) בקבוצת הבקרה ההיסטורית ו68.5 (IQR 64-80) בקבוצת ההתערבות (p=0.89). משך האישפוז החציוני בקבוצת הבקרה היה 11 ימים (IQR 9-15) לעומת 10 ימים (IQR 9-12) בקבוצת ההתערבות (p=0.03). שיעור סיבוכים בתר ניתוחיים דומה נצפה בין 2 הקבוצות (60%) לרבות שיעורי ה-ileus הבתר ניתוחי (18% לעומת 15%) ושיעור הזיהומים בדרכי השתן (14% לעומת 17%) בקבוצת הבקרה לעומת קבוצת ההתערבות בהתאמה. חמישה מטופלים (10%) בכל קבוצה עברו ניתוח חוזר במהלך האישפוז, 2 מטופלים נפטרו בכל קבוצה במהלך האישפוז. שיעור האישפוזים החוזרים בחודש הראשון עמד על 26% בכל קבוצה כאשר הסיבה היחסית הנפוצה ביותר הייתה זיהום בדרכי השתן, 63% בקבוצת הבקרה ו-36% בקבוצת ההתערבות.

דיון: בהתחשב במגבלות מערכת הבריאות בישראל יישום פרוטקול ERAS קיצר את משך האישפוז הכללי של המטופלים. לא נצפה הבדל בין הקבוצות בשיעור הסיבוכים הבתר ניתוחיים והאישפוזים החוזרים בחודש הראשון לאחר הניתוח.