הקדמה: כריתה רדיקלית של השלפוחית היא פעולה מורכבת המשפיעה רבות על מצבו הפיסי והנפשי של המטופל. בעבודה זו הערכנו את מידת הדיכאון בקרב חולים אלו טרם הניתוח ולאחריו.
שיטות: מטופלים עם ממאירות שלפוחית השתן התבקשו למלא את השאלון ע"ש בק ביום שלפני הניתוח, ביום השישי לאחר הניתוח ובביקורת המרפאה הראשונה לאחר השחרור (4-6 שבועות לאחר הניתוח). השאלון על שם בק הינו כלי מתוקף המשמש להערכת דיכאון בסולם בין 0 ל 63; ציון של 10 ומעלה מוגדר כערך סף לדיכאון. נבדקו נתונים דמוגרפיים, פתולוגיים וציוני השאלון בתקופות השונות.
תוצאות: בין פברואר ויולי 2018 מילאו 20 מטופלים את השאלון. גילם הממוצע היה 74, 4 נשים ו 16 גברים, 3 עברו שחזור אורטוטופי והיתר מוביל מעי. ביום לפני הניתוח 9 מטופלים (45%) קיבלו ציון 10 ומעלה (ממוצע 12.3) לעומת 14 מטופלים (70%) ביום השישי לאחר הניתוח (ממוצע 15.4, P=0.04). שניים מתוך 20 המטופלים (10%) קיבלו ציון נמוך יותר בפעם השניה. בקרב 12 המטופלים שמילאו את השאלונים בביקורת המרפאה הראשונה, הציון הממוצע במבחן השלישי היה 22, ול11 מתוכם (92%) היה ציון 10 ומעלה. בהשוואת השאלון במרפאה לזה שבוצע טרם הניתוח, מטופלים שלא הראו תסמיני דיכאון טרם הניתוח מציגים נטייה להפרשים גדולים יותר (13.5 לעומת 3.6, P=0.08).
מסקנות: כמחצית מהמטופלים מגיעים בדרגה כלשהי של דיכאון לניתוח כריתה רדיקלית של השלפוחית. כשבוע לאחר הניתוח מרבית החולים סובלים מדיכאון בדרגה מסוימת. נראה כי דווקא קבוצת המטופלים ללא תסמיני דיכאון טרם הניתוח הם אלה המפתחים דיכאון משמעותי יותר בהמשך. הגדלת קבוצת המחקר תאפשר זיהוי מדוייק יותר של גורמי סיכון ובהתאם שקילת התערבות טיפולית.