גורמי אקלים והסיכון לתסביב האשך

מטרה:.

לבחון את הקשר בין היארעות תסביב האשך לגורמי אקלים כטמפרטורה ולחות.

שיטות המחקר:

נסקרו רטרוספקטיבית הגיליונות הרפואיים של מטופלים באבחנה של תסביב האשך שנותחו בשנים 2008-2017. המטופלים חולקו לשתי קבוצות לפי גילאים: עד 18 שנים ו- 18 שנים ומעלה. הנתונים שנאספו: חודשי השנה, טמפרטורות ולחות בזמן הופעת התסמינים.

תוצאות:

נכללו 170 מנותחים באבחנה של תסביב האשך. קבוצת הגיל הראשונה (עד 18 שנים) כללה 105 מטופלים וקבוצת הגיל השנייה (18 שנים ומעלה) 65 מטופלים. מרבית המקרים אירעו בילדים וצעירים עד גיל 25 (149 מטופלים, 88%). ההיארעות הגבוהה ביותר נרשמה בחודשים נובמבר ודצמבר ואילו מספר המקרים הנמוך ביותר היה בחודשי הקיץ, יולי ואוגוסט . בקבוצת הילדים עד גיל 18 כ-63 מטופלים (60%) אובחנו כשהטמפרטורה היתה פחותה מ 20 מעלות ואילו רק 17 (16%) כשהטמפרטורה מעל 25 מעלות. לא נמצא תסביב כשהטמפרטורה גבוהה מ 30 מעלות. נמצא קשר מובהק בין הצד המעורב לטמפרטורה: בטמפרטורות נמוכות מתחת ל 15 מעלות מרבית המקרים היו בצד שמאל ( 27 מתוך 33 , 82%, p<0.001) ואילו בטמפרטורה גבוהה מעל 25 מעלות מרבית המקרים היו מימין ( 13 מתוך 17 ,76%, p=0.029). בקבוצת המבוגרים לא נמצא קשר מובהק בין הטמפרטורה וחודשי השנה לתסביב האשך. בשתי הקבוצות היו פחות אירועים בדרגת לחות נמוכה מ- 50%.

מסקנות:

תסביב האשך בילדים ומתבגרים שכיח יותר בימים הקרים של השנה. בטמפרטורות נמוכות בילדים ומתבגרים שכיחות התסביב גדולה יותר משמאל ואילו בטמפרטורות גבוהות השכיחות גבוהה יותר מימין. לכן בקבוצת גיל זו, במצבים חריפים של שק האשכים בחודשי החורף ובימים הקרים של השנה, יש לחשוד ביתר שאת לתסביב האשך .