האם נחוצה בדיקת NCCT כדימות הבחירה בילדים לאבחון אבנים בדרכי השתן

רקע: ההסתמנות הקלינית והאפידמיולוגית של אבנים בדרכי השתן (בדכ"ש) בילדים שונה ממבוגרים.NCCT פרוטוקול אבנים עדיין מוגדר כדימות הבחירה בילדים, למרות הקרינה שכרוכה בו.

מטרות המחקר: לבדוק האם US וצב"ס יעיל מספיק לאבחון אבנים בהשוואה לNCCT.

שיטות המחקר: מחקר רטרוספקטיבי של ילדים שטופלו במרפאת אבני כליה במרכזנו בין השנים 2013-2018. נמצאו 79 ילדים: 48 בנים, 31 בנות, בגיל ממוצע של 8.9 שנים (2-21). נבדקו דרכי האיבחון והחלטה הטיפולית לאור האיבחון.

תוצאות: בדיקת US כבירור ראשוני בוצעה בכל הילדים, ברור משלים כלל: צילום בטן (27) ו (21) NCCT.

בקבוצה של הילדים שעברו NCCT:

1. ב7 (8.8%) לא הודגמה אבן בUS: שלושה פלטו את האבן (ב1 בוצע צב"ס אשר לא הדגים צל מסויד). ארבעה עברו בעקבות הNCCT פעולה(3 אורטרוסקופיה ו1 RIRS).
2. ב14 האבן נצפתה בUS: מתוכם בוצע צב"ס ב9 אשר הדגים צל מסויד ב8(88%). הילד שלא הדגים אבן בצב"ס פלט את האבן. מתוך ה8 עברו 2 ילדים אורטרוסקופיה, 1 RIRS ו 5 PCNL. בקבוצה שלא בוצע צב"ס 3 עברו RIRS ו2 PCNL .

הילדים שלא עברו (NCCT (58:

1. ב17(29%) בוצע צב"ס: 7 פלטו את האבן,3 עברו אורטרוסקופיה, 5 עברו RIRS ו2 PCNL
2. ב41 (71%) לא בוצעה בדיקת הדמיה נוספת: שנים עברו ריסוק חוץ גופי תחת US, שבעה עברו אורטרוסקופיה, שבעה rirs. בילד אחד הוצאה אבן מהשלפוחית, 22פלטו את האבן ספונטנית וב2 הוצאו האבנים במהלך ניתוח פתוח.

מסקנות: NCCT נמצא חיוני רק במספר קטן של ילדים, עיקר השימוש בו התרכז בתכנון טרם PCNL. ניתן לשקול שימוש ב US וצב"ס כקו אבחנתי ראשון בילדים.