שיעור הצלחת טיפול בהזרקה אנדוסקופית של ®Deflux באוכלוסיה בררנית של ילדים עם רפלוקס בדרכי השתן

שיזף גפן 1,2 דניאל הלסטוך 1,2 רועי מורג 1,2 בצלאל סיון 1,2 איריס בראון 1,2 רחל מילך 1,2 אנה בביוף 1,2 דיאנה קדוש 1,2 אור דביר 1,2 פנחס מ. לבנה 1,2 דוד בן-מאיר 1,2
1היחידה האורולוגית, מרכז שניידר לרפואת ילדים
2הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב

רקע:

הזרקה אנדוסקופית של דפלוקס מהווה טיפול קו ראשון בילדים עם רפלוקס ראשוני בדרגות 2-4. בעבודות הרבות שפורסמו אין מדיניות בררנית ברורה להתוויה טיפולית זו. בעבודה זו נבדק שיעור הצלחה רדיולוגי וקליני בילדים עם רפלוקס ודלקות חוזרות בדרכי השתן בנוכחות הצטלקות כלייתית, או ארועי פילונפריטיס חוזרים.

שיטות מחקר:

ביחידתנו, הטיפול האנדוסקופי ברפלוקס בררני וכולל הערכה מדוקדקת של BBD.

בעבודה זו נבדק רטרוספקטיבית מסד נתוני מטופלים שעברו הזרקת דפלוקס ראשונה, בין השנים 2013-2017. נתונים כללו: גיל, מין, דרגת רפלוקס, הימצאות היצרות יחסית במוצא הכליה

((Relative UPJO, (BBD) bladder bowel dysfunction (ונקובר 13 ומעלה, דחיפות, התאפקות ואי נקיטת שתן). בוצעה הערכה של שיעורי ההצלחה הקליניים (UTI) והרדיולוגיים (העדר רפלוקס או דרגה 1).

תוצאות:

נבדקו 62 ילדים בגיל חציוני של 45.5 חודשים (טווח הגילאים – 10 עד 126 חודשים); מתוכם 53 בנות ו 9 בנים, 20/62 לא היו גמולים ול-35/42 (81%) מתוך הגמולים היה BBD.

שיעור הצלחה קליני: ב-44/62 (71%) מהילדים UTI חלף לאחר ההזרקה, ב-11/62 (18%) היה UTI בודד לאחר ההזרקה ועד סוף תקופת המעקב, וב-7/62 (11%) מהילדים היה יותר מאירוע UTI אחד לאחר ההזרקה.

שיעור הצלחה רדיולוגי (כעבור 6 חדשים): נצפה ב-27/52 (52%) ילדים. העדר relative UPJO העלה שיעור הצלחה רדיולוגי ל-66%, והימצאותו הורידה הצלחה ל-33% (p=0.06).

מסקנות:

אוכלוסיית המטופלים ביחידתנו בררנית וכוללת פלח גבוה מהמדווח של לוקים ב-BBD, שקרוב לוודאי הוריד את שיעור הצלחת הטיפול. בכוונתנו להתחיל טיפול רב תחומי בלוקים ב-BBD טרם טיפול אנדוסקופי ולאחריו, על-מנת לשפר את שיעור ההצלחה בילדים אלה.

שיזף גפן
שיזף גפן
בלינסון








Powered by Eventact EMS