רקע:
מוצא אתני נמצא קשור להבדל בין מאפיינים קלינים של סרטן הערמונית. מטרת העבודה הזו לבדוק האם קיים הבדל בין יהודים לערבים בקריטריונים קלינים ופתולוגים בעת האבחון בחולי סרטן הערמונית שעברו כריתה רדיקלית במוסדנו.
חולים ושיטות:
נבדקו תיקי כל החולים שעברו כריתת ערמונית רדיקלית במחלקתנו בין השנים 2010-2018. נאספו נתונים הכוללים גיל, BMI, רמת PSA, צפיפות PSA, גודל הערמונית, דרגת הממאירות ושלב פתולוגי בעת הניתוח. המדדים נבחנו במבחן לא פרמטרי עבור משתנים בדידים ומבחן T-TEST עבור משתנים רציפים.
תוצאות:
אותרו תיקים של 339 חולים שעברו כריתת ערמונית וכללו נתונים מלאים, מתוכם היו 30 (8.5%) ממוצא ערבי. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בממוצע הגיל בעת הניתוח, רמת PSA, Gleason Grade Group, גודל הערמונית ונפח הגידול.
30% מהחולים הערבים סבלו ממחלה ברמת סיכון גבוהה (GLEASON 7(4+3≤)) לעומת חולים יהודים (50% לעומת 38.8% בהתאמה). בפתולוגיה הסופית נמצאה שכיחות רבה יותר של ECE, מעורבות SV ומעורבות בלוטות לימפה אגניות בקרב חולים יהודים. בחולים היהודים השרידות הכוללת בעשר שנים היתה 97.4% לעומת 100% בחולים הערבים כאשר השרידות מסרטן הערמונית במשך עשר שנים היתה 100% בשתי הקבוצות.
סיכום:
לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין מדדים קליניים ופתולוגים בקרב שתי הקבוצות. בקרב חולים יהודים ישנה מעורבות בלוטות לימפה ושלפוחיות זרע גבוהה יותר אך יחד עם זאת שיעור השרידות עשר שנים לאחר כריתה רדיקלית של הערמונית זהה בשתי הקבוצות.