בחירה נוקשה של מטופלים ומודיפיקציה של השיטה הניתוחית, מורידים את התחלואה ומעלים את יעילות התיקון האנדוסקופי של רפלוקס כלייתי בעזרת חומר המילוי Vantris.

רקע: היארעות יחסית גבוה של חסימת פיית השופכן (UVJ), לאחר תיקון אנדוסקופי של רפלוקס כלייתי (VUR) על ידי ואנטריס, הובילה אותנו, במהלך מעקב פרוספקטיבי, להערכה מחודשת של האינדיקציות לתיקון אנדוסקופי של VUR ולשינוי של השיטה הניתוחית בה השתמשנו.

שיטות: במחקר זה עקבנו אחר שתי קבוצות ילדים אשר עברו תיקון אנדוסקופי של VUR במחלקתנו בין השנים 2009-2018. הקבוצה הראשונה מנתה 215 ילדים (158 נקבות) עם ממוצע גילאים 4.8 שנים (± 2.8) וסה"כ 334 יחידות רפלוקס כלייתי (RRU), אשר עברו תיקון בשיטת STING ונבחרו לפרוצדורה בקריטריונים המקובלים. הקבוצה השנייה מנתה 42 ילדים (28 נקבות) עם ממוצע גילאים 3.9 שנים (± 2.1) וסה"כ 74 RRU, אשר עברו תיקון אנדוסקופי בשיטת STING עם ureteric lifting and implant reposition. ילדים עם חשד קל לobstructive/refluxing UVJ הופנו לראימפלנטציה.

תוצאות: חציון זמן המעקב בקבוצה הראשונה היה 7 שנים (טווח 3-9) ובקבוצה השנייה שנתיים (טווח 0.67-3). בקבוצה הראשונה הVUR תוקן ב317 (94.9%)RRU לאחר זריקה ראשונה, ב7 (2.1%)RRU נוספים לאחר זריקה שניה וב3 (0.9%)RRU התיקון נכשל. ב9 (2.7%)RRU התפתחה חסימה בUVJ. כלל החסימות נתגלו בין השנה הראשונה לשנייה לאחר התיקון. בקבוצה השנייה הVUR תוקן ב61 (82.4%)RRU לאחר זריקה ראשונה, ב12 (16.2%)RRU נוספים לאחר זריקה שנייה וב1 (1.4%)RRU התיקון נכשל. לא נצפו חסימות בUVJ באף לא מקרה אחד בקבוצה השנייה. בקבוצה השנייה נצרך נפח נמוך יותר של ואנטריס במהלך ההזרקה 0.4±0.1 לעומת 1.1±0.4(p= 0.012) בקבוצה ראשונה.

מסקנות: תיקון אנדוסקופי של VUR על ידי ואנטריס הנו טיפול יעיל. שימוש בקריטריונים נוקשים לבחירת המטופלים ומודיפיקציה של השיטה הניתוחית אינה מעלה את השכיחות של חסימה בUVJ ודורשת כמות נמוכה יותר של חומר המילוי.