בשנים האחרונות התרחב השימוש בבדיקות PSMA PET/CT ו- MRI להערכת שלב המחלה בסרטן הערמונית. אולם, קיימת שונות רבה בדיווחים אודות רמת הדיוק של בדיקות אלו ויכולתן לשלול מעורבות קשריות לימפה אזוריות טרם טיפול.
שיטות: מחקר רטרוספקטיבי רב מרכזי בו נכללו מטופלים שעברו Ga68-PSMA PET/CT ו - mpMRI לפני כריתה רדיקלית של הערמונית. כל המנותחים עברו כריתת בלוטות לימפה אגניות במהלך הניתוח. נתונים קליניים, תוצאות בדיקות ההדמיה והתוצאות ההיסטולוגיות רוכזו במסד נתונים. קליטה פתולוגית של Ga68-PSMA וקוטר 10 מ"מ ומעלה נחשבו ממצא חיובי בPET/CT ו- MRI בהתאמה. בוצע חישוב של ערך הניבוי השלילי של כל בדיקה ושילוב הבדיקות . בשל הטיית בחירה מובנת לא חושב ערך הניבוי החיובי.
תוצאות: 57 מטופלים בגיל חיצוני 66 (IQR: 63,69) עברו כריתה רדיקלית של הערמונית בחמישה מרכזים רפואיים בין השנים 2015-2018. רמת ה PSA ודרגת ה- ISUP החציוניים היו ng/ml 8.5 (5.7,14.2) ו- 3 (2,3). מספר בלוטות הלימפה החיציוני בניתוח היה 11 (6,18). בבדיקה היסטולוגית נצפתה מעורבות בלוטות בקרב 11 מטופלים (20%). מתוך המטופלים עם מעורבות בלוטות , ב-7 מטופלים (64%) לא הודגמו ממצאים חשודים באף אחת מהבדיקות. ב-2 מטופלים הודגמו ממצאים חיוביים ב PET ולא ב MRI וב-2 האחרים להיפך. ערך הניבוי השלילי של Ga68-PSMA PET/CT , mpMRI ושילובן הוא -0.82, 0.82 ו- 0.85, בהתאמה.
מסקנה: במגבלות עבודה רטרוספקטיבית, נראה כי יכולתן של בדיקות ה- PSMA PET/CT וה– MRI לשלול פיזור סרטן ערמונית לבלוטות לימפה אגניות דומה ועומד על כ- 80%. שילוב הבדיקות מעלה במעט את ערך הניבוי השלילי. תוצאות אלו מחזקות את הצורך בכריתת בלוטות לימפה לשם קביעה מדוייקת של שלב המחלה.