חקר תהליכי המסה של אבני חומצה אוּרית בדרכי שתן

מבוא

טיפול מקובל באבני חומצה אורית (UA) הינו ניסיון המסה תרופתי, הטיפול מבוסס על מחקרים ישנים משנות השישים והשבעים בשיטות מעבדה מיושנות. העלייה בשנים האחרונות בשכיחות אבני חומצה אורית חידדה את הצורך בהגדרה מדויקת יותר של ערכי ה- pH האופטימליים להמסה. בנוסף, לא ברור האם השימוש באלופורינול בחולים עם ערך חומצה אורית תקין בדם יכול לשפר יעילות ההמסה.

במחקר זה התעמקנו בחקר תהליכי המסה של אבני UA, ניסינו לקבוע ערך pH מדויק יותר להמסה אופטימלית וחקרנו השפעת רוויון חומצה אורית על הבססת אבנים.

חומרים ושיטות

בוצעה בדיקת אפיון וחקר מבני גבישי לאבני חומצה אורית שלמות ומרוסקות, אשר נלקחו בזמן ניתוח פינוי אבני כליה מלעורי באמצעות דיפרקציה קרני X-ray Diffraction (XRD) X ו-SEM . ריכוז וקינטיקת ההמסה של חומצה אורית בתנאי מעבדה נחקרו בעזרת time resolved spectroscopy, נבדקו קצבי המסת אבקת חומצה אורית בערכי pH שונים וריכוזי חומצה אורית שונים בתמיסה

תוצאות

נצפה הבדל משמעותי בקצב המסת אבני UA שלמות לעומת מרוסקות. באבנים מרוסקות הקצב היה מהיר יותר ב-52% מקצב ההמסה של אבנים שלמות.

קצב ההמסה הוכפל כשערך ה- pH עלה מ-6-6.5 ל- 6.5-7 ושולש בערכים בין 7-7.5 (p<0.001). נמצא בתנאי מעבדה שערך ה- pH האופטימלי להמסה הוא 7.2.

בנוסף, כאשר ריכוז חומצה אורית בתמיסה יורד ב-40% מערך הנורמה בשתן נצפתה עלייה משמעותית בקצב המסת האבן.

סיכום

חקר המסת אבני UA בתנאי מעבדה יכול לעזור להכווין את הטיפול בהם. ערך PH מטרה מדויק יותר, הורדת רוויון חומצה אורית בשתן והגדלת שטח האבן על ידי ריסוק מקדים (לדוגמה ESWL) יכולים לשפר את תוצאות ההמסה והטיפול. נדרשים ניסויים In Vivo לאשר תוצאים אלו.