אי נקיטת שתן במאמץ בנשים וולדניות שעוסקות בספורט תחרותי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית

מבוא: מטרת המחקר הינה להשוות בין שכיחות של תסמינים אורינרים בשחקניות כדורשת לאוכלוסייה הכללית המיוצגת על ידי צוות רפואי.

שיטות וחומרים: בוצע סקר שכלל מידע כללי, רקע מיילדותי ואת שאלון הUDI-6 בנשים שמשחקות כדורשת בליגה תחרותית רשמית לפחות שנה ומתאמנות לפחות פעמיים בשבוע. קבוצת הביקורת כללה נשים מהצוות הרפואי של המרכז (רופאות ואחיות).

תוצאות: קבוצת המחקר כללה 315 שחקניות כדורשת וקבוצת הביקורת 105 נשים. שתי הקבוצות היו דומות מבחינת נתונים דמוגרפים. תסמיני שתן כפי שהוצגו לאחר סכימת התשובות של שאלון הUDI-6 היו גבוהים יותר בקבוצת הספורטאיות. תסמיני דחיפות ותכיפות היו יותר שכיחים בקרב שחקניות הכדורשת. באי נקיטת שתן במאמץ לא היה הבדל משמעותי סטטיסטי בין שתי הקבוצות (44.7% בקבוצת הכדורשת ו35.2% בקרב הצוות הרפואי), אך תסמינים חמורים יותר שהתבטאו בניקוד יותר גבוה היו שכיחים יותר בקבוצת הספורטאיות.

באנליזת רגרסיה רבת משתנים לשחק כדורשת לא העלה סיכון לאי נקיטת שתן במאמץ, גם אחרי תקנון לגיל, BMI, לידות נרתיקיות, משקל לידה מקסימלי ופעילות גופנית נוספת.

מסקנות: שיעור התסמינים האורינרים היה גבוה מהמצופה בשתי הקבוצות, בעיקר בשחקניות הכדורשת. אי נקיטת שתן במאמץ הייתה שכיחה בשתי הקבוצות, אך דליפה חמורה היתה שכיחה יותר בספורטאיות. העובדה שאי נקיטת שתן במאמץ היא שכיחה בשתי הקבוצות מרמז שדליפת שתן במאמץ לא צריכה להוות מכשול לפעילות גופנית ובמקום הנתונים צריכים להוות טריגר להעלאת מודעות לבעיה על מנת לעזור ולשפר את איכות החיים של הנשים.