סרטן ערמונית כגורם סיכון להתפתחות סרטן שלפוחית השתן

רקע: טיפול קרינתי לאגן הינו גורם סיכון ידוע להתפתחות סרטן שלפוחית השתן ועומד לפי מחקרים שונים על סיכון יחסי (RR) של 1.52-1.88. מחקרים שונים מצביעים על קשר אפשרי אחר בין תחלואה כפולה בסרטן הערמונית ולאחריה בסרטן שלפוחית השתן המבוסס על מסלול התמרה ממאירה משותף. עם זאת המידע לגבי הסיכון לסרטן שלפוחית השתן לאחר סרטן ערמונית כאשר מבודדים את הטיפול הקרינתי אינו חד משמעי.

שיטות: זהו מחקר רטרוספקטיבי המבוסס על מאגר הרשומות בבית חולים יחיד. בשנים 2000-2018 אותרו מטופלים עם אבחנת רקע של סרטן ערמונית. המטופלים סווגו לפי סוג הטיפול שקיבלו (עם או ללא קרינה). מתוך הקבוצות הללו אותרו מטופלים שאובחנו בהמשך עם סרטן שלפוחית השתן. בוצעה אנליזה להיארעות סרטן השלפוחית בכל אחת מן הקבוצות וחישוב הRR יחסית לאוכלוסייה הכללית מותאמת גיל (SEER database) וכן לתזמון הופעת סרטן השלפוחית.

תוצאות: אותרו במאגר 3160 מטופלים עם אבחנת רקע של סרטן ערמונית, מתוכם 49.2% טופלו בקרינה. בקבוצת המטופלים שקיבלו קרינה, 7.32% אובחנו בהמשך עם סרטן שלפוחית שתן חדש. בקבוצת המטופלים שלא טופלו בקרינה 4.73% אובחנו בהמשך עם סרטן שלפוחית שתן חדש. בחישוב הסיכון היחסי בכל אחת מהקבוצות- RR=1.98 בקבוצת הקרינה ו-RR=1.47 בקבוצה ללא קרינה. הזמן הממוצע לאבחנת סרטן השלפוחית היה 7.6 שנים בקבוצת הקרינה לעומת 2.46 שנים בקבוצה ללא קרינה.

מסקנות: סרטן ערמונית עלול להוות גורם סיכון עצמאי לאבחנה בהמשך של סרטן שלפוחית השתן. הסיכון גבוה במיוחד במטופלים שטופלו בקרינה אך גם ללא טיפול קרינתי הסיכון מוגבר. לממצאים אלו תתכן חשיבות קלינית מבחינת פרוטוקול המעקב אחר מטופלים עם סרטן ערמונית. יש מקום לחקר המנגנונים המשותפים להתפתחות שני הגידולים.