רקע
פרוטוקול המעקב אחר UTUC שטופלו אנדוסקופית הינו הדוק ונגזר מקצב השנויות גבוה. מטרת המחקר הינה לזהות מאפיינים העשויים לחזות באילו מקרים ניתן לרווח את פרוטוקול המעקב.
שיטות
נסקרו גיליונות רפואיים של חולים אשר עברו טיפול אורטרוסקופי לגידולי מערכת השתן העליונה בין התאריכים 08.2013–07.2018. נכללו מטופלים שנוהלו אנדוסקופית לגידולים בדרגת Low-grade, וזמן מעקב של שנה לפחות. נאספו נתונים דמוגרפים, תוך ניתוחיים ומעקב אונקולוגי. המטופלים חולקו לשתי קבוצות – הישנות מקומית נמוכה מ-50% מהאורטרוסקופיות (קבוצת החזרה הפחות שכיחה), מול הישנות מקומית גבוהה מ-50% מהאורטרוסקופיות (קבוצת החזרה היותר שכיחה).
תוצאות
בתקופה זו בוצעו אורטרוסקופיות ל-94 מטופלים עם UTUC. נכללו במחקר 19 חולים שנוהלו אנדוסקופית למחלה low-grade חד צדדית ולהם זמן מעקב של מעל שנה, עם ממוצע של 7.6 אורטרוסקופיות. קבוצת החזרה השכיחה כללה 12 חולים בגיל חציוני של 70.5 (טווח 64-88) עם שכיחות הישנות ממוצעת של 73%, זמן ממוצע בין השנויות 6.9 חודשים, גודל הגידול הממוצע בהתייצגות 16.2 מ"מ, וגודל החזרה ממוצע של 4.9 מ"מ. קבוצת החזרה הפחות שכיחה כללה 7 חולים בגיל חציוני של 65 (טווח 37-81) עם שכיחות הישנות ממוצעת של 22%, זמן ממוצע בין השנויות 22.9 חודשים, גודל הגידול ממוצע בהתייצגות 16.4 מ"מ, וגודל חזרה ממוצע של 3.6 מ"מ.
נמצא הבדל בין הקבוצות בגודל החזרה הממוצע (p<0.001) ושכיחות חזרה מקומית (p<0.001). לא נמצא הבדל בין שתי הקבוצות בגודל או מספר הגידולים בעת ההתייצגות (p<0.851, p<0.217), מיקום הגידול (p<0.425), גיל (p<0.427), דירוג ASA י(p<0.385), ורקע קודם של גידול שלפוחית (p<0.142).
מסקנות
נתונים אלו אינם מאפשרים לחזות גורמים המנבאים שיעור הישנות, ועל כן לא ניתן לרווח את פרוטוקול המעקב.