רקע
במקרים של חסימת שופכן חיצונית על רקע מחלה גידולית נהוג לנקז את הכליה החסומה על מנת למנוע פגיעה בתפקוד הכלייתי. מטרת העבודה היא לאתר גורמים המנבאים הצלחה של ניקוז בצמד תומכנים שופכניים.
שיטות
בין התאריכים 03.2014–01.2018 הוכנסו צמדי תומכנים קשיחים ל-113 יחידות כליה. המעקב כלל מעקב קליני, בדיקות הדמיה ומעקב אחר ערכי קראטינין בדם. כישלון הניקוז הוגדר עם הופעה של אי ספיקת כליות, זיהום משמעותי, או אי סבילות של המטופל. המאגר חולק לשתי קבוצות – הצלחה וכישלון. אותרו גורמים מנבאים הצלחה בעזרת ניתוח חד ורב-משתני.
תוצאות
הוכנסו 34 תומכנים (56 מימין ו-57 משמאל). גיל המטופלים החציוני היה 60 שנים (28-85). לנשים הוכנסו 85 תומכנים ו-28 לגברים. ב-22 מטופלים הודגמה חסימה דו-צדדית. אורכו החציוני של האזור המוצר היה 3 ס"מ (0.5-10). זמן האשפוז הממוצע היה יום אחד.
משך המעקב החציוני הינו 30 שבועות (IQR 11-63). ב-44 תומכנים (36% מהחולים) ארע כישלון בניקוז מיטבי של הכליה: 9 בשל UTI, 36 בשל עליה בערכי קראטינין או הידרונפרוזיס, ו-2 מקרים לבקשת החולה (2%), ובמקרה אחד בשל התפתחות פיסטולה וצורך בהטיית שתן גבוהה. בהשוואה חד משתנית בין שתי הקבוצות (הצלחה וכישלון של תומכנים בהתאמה) – אורך ההיצרות הממוצע היה 3.6 ו-2.7 ס"מ (p<0.478), לאחר הכנסת התומכנים חלה עליה ממוצעת של 17.8 ו-15.3 בערכי GFR י(p<0.661). נמצא קשר בין שיעור ההצלחה לבין מחלה גרורתית (p<0.038). אולם לא נמצא קשר בין שיעור ההצלחה לבין טיפול כימותרפי (p<0.518), וסוג הממאירות (p<0.172). באנליזה רב משתנית לא נמצאו גורמים המנבאים הצלחה.
מסקנות
במחקר זה לא נמצא גורם מנבא הצלחה של צמד תומכנים קשיחים במקרים של חסימת שופכן ממארת.