שלבי הרכישה של מבנים מורפו-תחביריים בעברית: ראיות מ- 27,696 פסוקיות

מחקרים רבים עסקו ברכישת מבנים מורפו-תחביריים שונים, לרוב תוך התמקדות במבנה כזה או אחר וללא בחינה בו זמנית של מגוון תנועות תחביריות. מחקר זה בדק את סדר ההופעה של כ-40 מבנים מורפו-תחביריים מחמישה סוגים עיקריים - ללא תנועה תחבירית ("אני רואה גמל", "הנמר ברח"), עם תנועת A ("הבלון התפוצץ"), עם תנועת Wh (משפטי זיקה כמו "נשחק בחיות שאני אוהב", משפטי מיקוד "את זה אני יודע לעשות" ושאלות "מי צייר את זה?"), עם שעבוד ללא תנועה ("היא תגיד לסבתא שתביא לך אוכל", "אני לא יודעת מתי הוא ייוולד לה") ועם תנועת פועל לעמדה השניה במשפט ("עכשיו עושה הילה פזל", "וכאן יושב התינוק"), בהפקותיהם הספונטניות של 61 ילדים בני 1;6–6;1 (27,696 פסוקיות). מניתוח המדגמים עלה הסדר הבא של הופעת תנועות תחביריות: ראשונה מופיעה תנועת A של מושא של פועל אנאקוזטיבי לעמדת נושא (למשל "המגדל התפרק" שנגזר בתנועת A מ"התפרק המגדל"), לאחר מכן מופיעים מבנים עם תנועת Wh ומשפטים משועבדים: ראשונות, כבר בגיל שנה וחצי, מופיעות שאלות Wh, ואחריהן מופיעים יחדיו משפטים עם שעבוד לפועל, זיקות ומיקודים, ורק בסוף מופיעה תנועת פועל לעמדה השניה במשפט. נמצא כי המשפטים עם תנועת Wh שהילדים מפיקים לפני גיל שש, אינם כוללים צירוף שמני מלא שחוצה צירוף שמני מלא אחר (כלומר, הם מפיקים משפטים כמו "הבובה שאוהבים אותה" ו"הבובה שאני אוהבת" אבל לא "הבובה שהילדה אוהבת", שמכיל שני שמות עצם מלאים – הבובה והילדה). בנוסף, נמצא כי ישנו טווח גילים רחב שבו השונות ברכישת המבנים היא גדולה – ילדים שונים רוכשים את אותו מבנה בגילים שונים. עם זאת, זוהה, עבור כל מבנה, הגיל שממנו ואילך מרבית הילדים כבר מפיקים אותו. לדוגמה, היו ילדים שכבר הפיקו שאלות Wh בגיל שנה וחצי, אבל רק לאחר גיל שנתיים וחצי ניתן לומר שהרוב המכריע של הילדים (92%) הפיקו שאלות כאלה; זיקות ראשונות הופיעו בגיל שנתיים וחצי, ולאחר גיל שלוש וחצי מרבית הילדים (82%) כבר הפיקו משפטי זיקה; מבני מיקוד ראשונים הופיעו גם הם בגיל שנתיים וחצי, ולאחר גיל ארבע מרבית הילדים (81%) כבר הפיקו משפטי מיקוד; משפטים משועבדים הופיעו מגיל שנתיים וחצי, וכבר מגיל זה מרבית הילדים (89%) הפיקו משפטים משועבדים, ומגיל 3;3 כל הילדים כבר הפיקו משפטים משועבדים. סדר הופעת התנועות התחביריות, כפי שנמצא בהפקותיהם הספונטניות של הילדים, תואם במלואו את סדר הרכישה אשר נמצא במטלה מובנית של חזרה על משפטים (Friedmann & Lavi, 2006). לממצאי המחקר השלכות תיאורטיות וכן השלכות יישומיות על אבחון ליקויי תחביר אצל ילדים צעירים.