הכינוס ה-55 של האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת

הפקת תנועות בתסמונת דאון: היגוי, אקוסטיקה, ומובנות הדיבור

מיכל נויהוף 1 Raymond Kent 2 Erika Levy 3 Douglas Whalen 1
1Speech-Language-Hearing Sciences, The Graduate Center, CUNY
2Waisman Center, University of Wisconsin-Madison
3Communication Sciences & Disorders, Columbia University-Teachers College

ליקויי היגוי ומובנות דיבור מופחתת מצויים בצורה עקבית אצל ילדים ומבוגרים עם תסמונת דאון (ת׳׳ד), ומיוחסים לשילוב של גורמים, הכולל ליקויים פונולוגיים, אנטומיים, ו/או שליטה מוטורית. המחקר הנוכחי מתאר את מאפייני ההיגוי והאקוסטיקה בהפקת תנועות במתבגרים עם תסמונת דאון, ומייחס ממצאים אלו לרמת מובנות הדיבור.

במחקר השתתפו שמונה מתבגרים עם תסמונת דאון, ושמונה מתבגרים ללא הפרעות התפתחותיות, שהותאמו במין ובגיל. המחקר כלל שימוש באולטרסאונד על מנת להפיק צילומי קווי מתאר (contours) מיד-סגיטליים של הלשון, תוך כדי הפקת תנועות /ɑ/, /æ/, /i/, /u/. מדידות עקמומיות קווי המתאר הלשוניים של תנועות אלו ובידולם אחד מהשני, חושבו והושוו בין קבוצות המשתתפים. מדידות אקוסטיות של מרכוז הפורמנטים נלקחו במקביל למדידות קווי המתאר, וחושבה גם מידת השונות של הפקת התנועות. כמו כן, בוצעה הערכת מובנות דיבור חד–מילי של המשתתפים עם תסמונת דאון, על מנת לקבל ציון מובנות ולמצוא מתאם בינו לבין מידת השונות האקוסטית ומידת בידול קווי המתאר.

תוצאות המחקר כללו בידול עקבי של הפקת התנועות הנמוכות בין קבוצות המשתתפים, הן במדידות ההגייה והן במדידות האקוסטיות. המשתתפים בעלי תסמונת דאון הדגימו הפחתת עקמומיות ומורכבות הצורה של התנועות /ɑ/, /æ/, /u/, ביחס למשתתפים בקבוצת הביקורת. בנוסף, הם הדגימו רמה מסוימת של הפחתת בידול קווי המתאר בין כל התנועות. ממצאים אקוסטיים כללו הבדל קבוצתי לכמה מהמדדים האקוסטיים, אבל לא לכולם, כשהתנועות הנמוכות היו במיקום אקוסטי יותר מרכזי עם שונות גדולה יותר אצל המשתתפים עם תסמונת דאון. נמצא מתאם מובהק בין מידת מובנות הדיבור במשתתפים עם תסמונת דאון לבין רמת השונות האקוסטית. ככל שהשונות האקוסטית גדלה, מידת מובנות הדיבור פחתה. לא נמצאה התאמה בין מובנות הדיבור לממצאים הגאיים.

בכלליות, לתוצאות המחקר הנוכחי יש השלכות קליניות בנוגע להבנת מקור ליקויי ההיגוי בתסמונת דאון ולשם תכנון טיפול יעיל לקשיים אלו. הממצאים מעידים כי קשיים בקואורדינציה בין איברי הפקת דיבור, ובמיוחד בין הלשון ללסת, יכולים להשפיע על הפקת התנועות. זאת ועוד, השונות האקוסטית המוגברת בקרב דוברים עם ת’’ד מצביעה על קושי בשליטה מוטורית בהגייה, מה שייתכן ותורם למובנות הדיבור הנמוכה. התוצאות מציעות כי טיפול המתרכז בשיטות מוטוריות, יכול להביא לשיפור בהפקת ומובנות הדיבור בקרב אוכלוסייה זו.









Powered by Eventact EMS