ביטויה של דיסלקציה לפי המודל ההתפתחותי של הקריאה בעברית

יכולות לשוניות מהוות בסיס מרכזי לתהליכי הקריאה והכתיבה. רכישת הקריאה בעברית משמעותה מעבר ממערכת מנוקדת שהיא שקופה אל מערכת לא מנוקדת הנחשבת עמומה. המודל ההתפתחותי של בר-און (2010) מציג יכולות הנדרשות להצלחת הקריאה במערכת הלא מנוקדת: זיהוי מורפו-אורתוגרפי, הישענות על הקשר והפעלת בקרה. במחקרנו ביקשנו לברר יכולות אלה בקרב דוברי עברית לקויי קריאה בכיתות ה-ז. מטרתנו הראשונה היתה לבחון יכולות אלו בהשוואה לקוראים תקינים בני אותו גיל וקוראים צעירים יותר, ומטרתנו השנייה היתה לבחון את תרומת היכולות האלה לדיוק וקצב בקריאה של טקסט לא מנוקד, תוך השוואה לתרומתן בקרב קוראים תקינים תואמי גיל. 25 לקויי קריאה, שאותרו על בסיס הערכות קודמות ומבדקי דיוק וקצב של מילים וטקסט, הושוו לקבוצה של קוראים תקינים מותאמים במין ובגיל. כל המשתתפים הם מרקע סוציו-אקונומי בינוני ובינוני-גבוה. הערכת היכולות הנדרשות לקריאה של הכתב הלא מנוקד נעשתה באמצעות שלושה מבדקים שיצרו ארבעה מדדים: 1) מבדק מילות תפל בודדות לא מנוקדות, שבדק זיהוי מורפו-אורתוגרפי, 2) מבדק מילת תפל לא מנוקדות בהקשר, שבדק זיהוי מורפו-אורתוגרפי בהקשר, ו- 3) מבדק משפטי Garden path, שבדק א) הישענות על הקשר ו- ב) תהליכי בקרה. ממצאי המחקר העלו הבדלים משמעותיים בין לקויי הקריאה לקוראים התקינים בני גילם בכל ארבעת המדדים. הצבת לקויי הקריאה במחקר על המודל ההתפתחותי של בר-און (2010) העלתה זיהוי מורפו-אורתוגרפי לא מבוסס המתאים לשלבים מוקדמים ביותר של הקריאה (נמצאו בין ראשית כיתה ב` לסופה), ותמונה מעט גבוהה יותר בהתייחס ליכולות ההקשר והבקרה (נמצאו דומים לכיתה ג`). בהתייחס לתרומת היכולות האלה לקריאה של הטקסט הלא מנוקד נראתה תמונה מעניינת: ארבעת המדדים נמצאו קשורים לדיוק קריאה בקרב קבוצת הקוראים הלקויים בלבד, ואילו שני מדדי ההקשר (2 ו- 3) נמצאו קשורים לקצב הקריאה בשתי הקבוצות, כך שקוראים שנשענים טוב יותר על ההקשר גם קוראים מהר יותר.

שילובם של הממצאים במחקרנו מאפשר התבוננות על לקות הקריאה מתוך המודל ההתפתחותי לקריאת העברית הלא מנוקדת. שילוב זה יוצר הסתכלות שונה ואולי אף מדוקדקת יותר על המקום שבו נמצאים לקויי הקריאה, ולכך יש השלכות ישירות על תחומי התערבות טיפוליים.