הטכנולוגיה בימינו התפתחה מאד ומאפשרת נגישות לתקשורת למטופלים שונים המתקשים להפיק דיבור. קיימות מערכות שונות המופעלות באמצעות תנועת שריר עדינה, באמצעות מבט עין וכדו`. מערכות אלו מושתתות על היכולת של המטופל לבצע סריקה חזותית של מסך הניצב לפניהם. אך מה דינם של מטופלים שהבנתם שמורה אך אינם מסוגלים להסתמך על סריקה חזותית? בכל בית ספר לילדים עם מגבלה מוטורית לומדים ילדים עם קושי בתפיסה חזותית שאינם מדברים והמערכת אינה מצליחה להציע להם אמצעי תקשורת. מטופלים נוספים העשויים להזדקק ללוח תקשורת בסריקה שמיעתית הם אנשים מבוגרים שנזק מוחי גרם לקושי בראייה בנוסף לאובדן הדיבור, חולי ALS שלא מסוגלים לשלוט באמצעות מערכת מיקוד מבט ועוד.
כדי לתת מענה למצב מורכב זה, הציעה גייל פורטר (2007) לוח תקשורת באמצעות סריקה שמיעתית.
קלינאי תקשורת רבים אינם מכירים אפשרות זו ואינם יודעים להציע אותה למטופלים. לעיתים, זו הדרך היחידה העשויה לאפשר למטופל לתקשר עם סביבתו. חשוב מאד שקלינאי תקשורת יכירו אמצעי זה ויהיו מסוגלים להציע אותו למטופלים הזקוקים לו.
בסדנה נלמד להכיר כלי חשוב זה, נתנסה בשימוש ובבניה של דף לדוגמא. נקיים דיון לגבי הדילמות והקשיים הכרוכים בשימוש בכלי זה.
נשאל את עצמינו: