רכישת המין הדקדוקי בדו-לשוניות רוסית-עברית

אחת הדרכים לבחון את שליטתם של ילדים במערכת המין הדקדוקי היא באמצעות מטלת התאם למין בין שם העצם לפועל ולתואר. התמודדותם של הילדים הדו-לשוניים עם מטלת ההתאם מתוארת לא פעם כנמוכה מזו של הילדים החד-לשוניים, אך עד כה נבדקו הגורמים לשוני באופן חלקי בלבד. מחקר זה בא לשרטט תמונת התפתחות מקיפה של יכולת הילדים הדו-לשוניים ליצור התאם במין, תוך התייחסות להיבטים לשוניים, כגון סוג ההתאם (פועלי, תוארי), מין המילה בעברית (זכר, נקבה) וברוסית (זכר, נקבה, ניטרלי) ומאפייני צורת היחיד של המילה בעברית (סדירה, בלתי סדירה), לרמז המין הביולוגי ולגיל הכרונולוגי המשקף גם משך חשיפה במדגם הנבחר. 95 ילדים דו-לשוניים (רוסית-עברית) ו-85 ילדים חד-לשוניים (עברית), בני 4-8 נבדקו במטלת השלמת משפטים (141 פריטים). בהתאם תוארי סדיר חד-לשוניים הראו שיעורי טעויות זניחים כבר בגיל ארבע, והיתרון על פני הדו-לשוניים נשמר גם בקרב בני השמונה. עם העלייה בגיל, ביצועי הילדים הדו-לשוניים הראו שיפור מובהק ודמו יותר ויותר לאלה של הילדים החד-לשוניים. השוואת טעויות הפקת זכר במקום נקבה והפקת נקבה במקום זכר לא הראתה הבדל בקרב החד-לשוניים. עבור הדו-לשוניים, בהתאם עם שמות עצם בעלי מין זהה בשתי השפות, היעדר הבדל זה נמצא רק בגילאי 4-6, בעוד שבני 6-8 הראו העדפה מובהקת לטעויות הפקה של זכר במקום נקבה. להבדיל מהילדים החד-לשוניים, הילדים הדו-לשוניים משתי מסגרות הגן ומכיתה א` הראו ביצועי התאם טובים יותר במילים בעלות רמז של מין ביולוגי, בהשוואה למילים ללא רמז זה. בחינת מצבי אי-ההתאמה במינהּ הדקדוקי של המילה בין השפות נעשתה תוך התייחסות לשלושת המינים ברוסית בנפרד. בטעויות הפקה של זכר במקום נקבה, שלושת המינים ברוסית לא נבדלו בהשפעתם על ביצועי ההתאם בעברית. לעומת זאת, בטעויות הפקה של נקבה במקום זכר, נמצא שמין נקבה (ברוסית) גורם לשיעורי טעויות גבוהים משמעותית בהתאם בעברית בכל הגילאים. הנבדקים הדו-לשוניים הראו יכולת לנצל רמזים פונולוגיים שונים בסיומת המילים ממין נקבה. לממצאי המחקר השלכות ישירות על תהליך אבחון שפתי של הילדים הדו-לשוניים דוברי רוסית-עברית.