מורפולוגיית הריבוי בדו-לשוניות רוסית-עברית וההשלכות האבחוניות

יצירת ריבוי של שמות העצם בעברית דורשת יישום הן של ידע מורפו-לקסיקלי (סוג הסיומת) והן של ידע מורפו-פונולוגי (סוג שינוי הבסיס). מורכבות זו של מערכת הריבוי באה לידי ביטוי בתהליך ההדרגתי של רכישתה בעברית כשפה ראשונה ועל אחת כמה וכמה כשפה שניה. רכישת מורפולוגיית הריבוי על ידי ילדים דו-לשוניים דוברי רוסית-עברית מזמנת חלון למורכבות התהליך. 95 ילדים דו-לשוניים (רוסית-עברית) ו-85 ילדים חד-לשוניים (עברית), בני 4-8, נבדקו במטלת ריבוי (110 פריטים), אשר כללה שמות עצם הנבדלים בסוג הבסיס (לא משתנה, שינוי קל, שינוי משמעותי), בסוג הסיומת (סדירה, בלתי סדירה), במינהּ הדקדוקי של המילה בעברית (זכר, נקבה), במאפייני צורת היחיד של המילה בעברית (סדירה, בלתי סדירה) ובהתאמה/אי-ההתאמה במינהּ הדקדוקי של המילה בכל אחת מהשפות. ממצאי המחקר הצביעו על יתרון כמותי מובהק לחד-לשוניים, כשרק בכיתה ב` ביצועי הילדים הדו-לשוניים דמו לאלה של הילדים החד-לשוניים. עם זאת, דפוסי התפלגות הטעויות ביצירת הריבוי היו זהים בשתי האוכלוסיות. עם העלייה בגיל חלה ירידה בשיעורן היחסי של טעויות בסיומת בלבד ובבסיס ובסיומת, ואילו טעויות בבסיס המילה (בלבד) הפכו לנפוצות יותר. מיפוי הטעויות הצביע על היררכית קושי עבור שלושת סוגי הבסיס ועל הסוג הנפוץ ביותר של טעויות בבסיס המילה (מתוך ששת הסוגים המרכזיים שנבדקו). כצפוי, בוצעו יותר טעויות בסיומת המילה במילים עם סיומת בלתי סדירה בהשוואה למילים עם סיומת סדירה, וסיומות בלתי סדירות במילים ממין נקבה נמצאו כקשות יותר בהשוואה לסיומות בלתי סדירות במילים ממין זכר. הבחנה זו בין זכר לנקבה הייתה מורגשת הרבה פחות במקרה של סיומות סדירות. עבור דו-לשוניים נמצאו טעויות ייחודיות המערבות עיצורי שורש, אך לא נמצאה השפעה של מצבי התאמה/אי-ההתאמה במינהּ הדקדוקי של המילה בכל אחת מהשפות על יצירת הריבוי הסדיר בעברית. נמצא כי במספר תחומים מהלך הרכישה בשני הרקעים הלשוניים מציית לסדר קבוע, עם שונות בין אישית גדולה בין הילדים בהשגת שליטה בשלב זה או אחר. לממצאים המדוּוחים השלכות ישירות על תהליכי אבחון ובניית תכנית התערבות בתחום השפתי עבור ילדים דו-לשוניים דוברי רוסית-עברית.