השפעות תחביריות ופונולוגיות על פתרון עמימות סמנטית: ראיות מקריאת הומוגרפים בעברית

הבנת שפה כתובה היא תהליך מורכב בו מעורבים תהליכים סמנטיים, תחביריים, פונולוגיים ואורתוגרפים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הדינמיקה בין התהליכים השונים על ידי השוואה בין שני סוגים של מילים דו-משמעיות: (1) הומונימים ש"ע-פועל – ייצוג אורתוגרפי ופונולוגי אחד ("חלה" /xala/) המתקשר למשמעויות שונות (חלה לשבת / חלה במחלה) שכל אחת מהן מתקשרת לקטגוריה תחבירית אחרת (ש"ע / פועל). (2) הומוגרפים ש"ע-פועל - ייצוג אורתוגרפי אחד ("גזר") המתקשר לשתי משמעויות שונות (סוג של ירק / פעולת גזירה) שכל אחת מהן מתקשרת לקטגוריה תחבירית אחרת (ש"ע / פועל) ולצורת הגייה אחרת (gezer / gazar). מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בעמימות סמנטית, ובשאלה מתי ואיך משפיע ההקשר הסמנטי על תהליך הבחירה. המחקר הנוכחי ניצל את ריבוי ההומוגרפים בעברית על מנת לבחון מתי ואיך משפיעים תהליכים פונולוגיים ותחביריים על הבנת מילים כתובות בכלל ועל עיבוד מילים דו-משמעיות בפרט. ארבעים נבדקים התבקשו לקרוא משפטים שכללו מילים דו-משמעיות, ולהחליט האם רצף אותיות שהוצג מיד אחרי המילה הדו-משמעית מהווה מילה אמיתית בעברית (כן/לא). בצעדים הקריטיים, הרצפים יצרו מילים אמיתיות שהיו קשורות לאחת המשמעויות של המילה הדו-משמעית (חלה-שבת / חלה-תרופה), או לא קשורות. תגובה מהירה ומדוייקת יותר בתנאי הקשור לעומת התנאי הלא קשור מלמדת על אקטיבציה של אותה משמעות. על מנת לבחון השפעות תחביריות, המילים העמומות הוצגו בהקשר תחבירי בלבד - הקשר שמכוון לשם עצם (קניתי חלה) או לכיוון פועל (האיש חלה). השפעות פונולוגיות נבחנו באמצעות השוואה בין הומונימים (חלה) להומוגרפים (גזר). תוצאות המחקר הראו כי יש השפעה לסוג הקטגוריה התחבירית (משמעות ש"ע או משמעות פועל) ולסוג ההקשר התחבירי (מטה לכיוון ש"ע או לכיוון פועל) על אופן עוררות המשמעויות. חשוב לציין שהשפעה זו הייתה מתווכת פונולוגית, כך שבנקודת הזמן המיידית שנבדקה, ההקשר התחבירי השפיע רק במקרה של הומוגרפים. מממצא זה ניתן להסיק שבחירה פונולוגית מתרחשת במקביל או אפילו לפני בחירה תחבירית-סמנטית. תוצאות אלה מדגישות את חשיבות המימד הפונולוגי והתחבירי של המילה בתהליך ההבנה.