התפתחות יכולת הרפרור: השוואה בין ילדים בעלי ליקוי שפתי ובין ילדים בעלי התפתחות שפתית תקינה

מטרת עבודה זו היא לבדוק את ההבדלים בין יכולת ההבנה של רפרור באמצעות כינויי גוף בקרב ילדים בעלי התפתחות תקינה ובקרב ילדים בעלי לקות שפה ספציפית (SLI). הרפרור מסייע ללכידות הטקסט ומסדיר את האופן שבו הישויות השונות בטקסט מאוזכרות ומוצגות. אמצעי רפרור חשוב הוא כינויי הגוף. במחקר קיים מידע חלקי על הבנה של רפרור בקרב ילדים, ועוד פחות מכך על הבנה של רפרור בקרב ילדים בעלי SLI. המחקר הנוכחי התמקד בשני היבטים של רפרור: השפעה של אלמנטים של השמטה (משפט מסוג null) והשפעה של כינויי גוף חבורים למילות יחס על הבנה של רפרור. אוכלוסיית המחקר כללה 83 נבדקים - ילדי גן חובה ותלמידי כיתה ב`: 44 ילדים בעלי התפתחות תקינה ו-39 בעלי SLI. לצורך מחקר זה חובר מבחן, שמטרתו בדיקת יכולת ההבנה של רפרור באמצעות כינויי גוף. התוצאות הראו כי ההישגים של הנבדקים בעלי התפתחות תקינה היו גבוהים במובהק מאלו של הנבדקים בעלי SLI. כמו כן, ההישגים של הנבדקים הלומדים בכיתה ב` היו גבוהים מהישגי הנבדקים בגן חובה. נמצא כי בגיל גן חובה לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצות המחקר, אולם, בכיתה ב` ההישגים של התלמידים בעלי ההתפתחות התקינה היו גבוהים במובהק מאלה של התלמידים בעלי SLI. תוצאות תתי מבחן הרפרור הראו : 1. ההישגים בתת מבחן הרפרור של משפטים עם השמטת נושא לא היו שונים במובהק מההישגים בתת המבחן של משפטים ללא השמטת נושא. 2. בגיל גן חובה לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצות המחקר בהישגים במילות היחס "כמו", "בלעדי", אולם, בכיתה ב` ההבדלים היו מובהקים. כלומר, נמצא דפוס דומה לזה שעולה ממחקרים קודמים שעסקו בהבעה של רפרור לגבי שוני בין מילות יחס המביעות יחסים יסודיים ומילות יחס מאוחרות יותר (רביד, 1995). הממצאים מעידים על התפתחות שונה של יכולת הבנה של רפרור בקרב שתי קבוצות המחקר. הפער בין הקבוצות גדל בכיתה ב`, והוא מעיד על דפוס ההתפתחות שמתארת "היפותזת ההידרדרות" (Law, Tomblin, & Zhang, 2008).