בשנים האחרונות גיל מסירת האבחנה של ASD הולך ויורד. הזיהוי המוקדם מאפשר התערבות מוקדמת, כבר בשנת החיים השנייה. טיפול בפעוטות על הרצף האוטיסטי מהווה אתגר לא פשוט הן עבור ההורים והן עבור המטפלים. ההורה, הוא סוכן השינוי העיקרי בחיי הילד, על כן עלה הצורך בבניית תוכנית המתמקדת בהעצמת ההורה, מתן כלים להורה להערכת אינטראקציה, ושיפורה.
במקביל תורי ההמתנה במכונים להתפתחות הילד הולכים ומתארכים בכל שנה.
במסגרת המכון להתפתחות הילד באילת, מיושמת תוכנית ייחודית המתמקדת בפיתוח ועידוד אינטראקציית הורה ילד.
את התוכנית מלוות קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק, והיא כוללת מספר מפגשים מוגדר. במפגשים אלה ניתנת הדרכה להורים אודות וויסות עצמי, עיבוד חושי, תקשורת ואינטראקציה. בכל מפגש מצולמת אינטראקציה בין ההורה והילד, ומתקיים ניתוח האינטראקציה על ידי צפייה בוידאו במפגש שלאחר מכן. מטרת הניתוחים הינה הנגשת מידע, שימוש בטרמינולוגיה משותפת, זיהוי הגורמים המעודדים המשך אינטראקציה (גורמים אשר מקורם בילד וגורמים אשר מקורם בהורה), זיהוי גורמים המונעים/ חוסמים המשך אינטראקציה. כל אלו מיושמים במפגש הבא באינטראקציה נוספת.
באמצעות התוכנית אנו מכשירים את ההורים ומחדדים את הראייה שלהם בכל הקשור בעיבוד חושי, וויסות עצמי, אינטראקציה ותקשורת. דיווחים בסוף התוכנית מלמדים על שיפור ביכולתם להתמודד בחיי היומיום ובהבנה שלהם את ילדם.
בהרצאה נציג את התוכנית, נקרין סרטוני אינטראקציה הורה- ילד, נציג את התהליך ואת תוצאותיו.
• Bronfenbrenner, U. (1979). The ecology of human development. Cambridge: Harvard University Press.
• Jaegermann, N & Klein, P. (2010). Enhancing mothers` interactions with toddlers who have sensory-processing disorders. Infant mental health journal, Vol. 31(3), 291–311
• Beaudoin, A. J, Sebire, G & Couture, M. (2014). Parent training interventions for toddlers with autism spectru, disorder. Autism research and treatment
• Dunn, W. (2001).The sensations of everyday life: empirical, theoretical, and pragmatic considerations. AJOT, 55(6), 608-620.