היגוי בשלב החד-מילי: השלכות לאבחון ילדים עם עיכוב בהתפתחות שפה ודיבור

ילדים רבים המגיעים לטיפול קלינאי תקשורת מציגים קשיים הן בתחום הפונולוגיה והן בתחומי השפה הלקסיקליים והדקדוקיים. דווח כי ל 41% מהילדים עם הפרעות היגוי בני 4 ש`, יש גם לקות שפתית (Eadie et al., 2014). כאשר מגיע לקליניקה מטופל עם עיכוב בשני התחומים או מטופל עם עיכוב התפתחותי כללי, קיים לעיתים קושי לקבוע אם ההתפתחות הפונולוגית ותחומי השפה האחרים מעוכבים באותה מידה או אם קיים פער ביניהם. הבחנה זו קשה במיוחד כאשר הדיבור מועט והיא חשובה מאד כדי לדעת האם הגורם העיקרי הינו שפתי או אחר (למשל תכנון הדיבור) וכתוצאה מכך, האם יש להתמקד בטיפול רק באחד התחומים או שיש לטפל במקביל בכולם.

מטרת המחקר הינה לתאר את המאפיינים הפונולוגיים של ילדים דוברי עברית בשלב החד-מילי כדי שניתן יהיה להשוות אליהם ילדים גדולים יותר עם עיכוב הנמצאים באותו שלב שפתי.

במחקר זה נותחו תעתיקים של 60 ילדים דוברי עברית בעלי התפתחות טיפוסית. הילדים היו בשלב החד-מילי והפיקו בין 8-50 מילים. התעתיקים בוצעו על ידי הורי הילדים שהינם קלינאי תקשורת ששפת אימם עברית. לכל ההורים יש ידע בתיעתוק פונטי בעברית וניסיון בעבודה קלינית עם ילדים.

התעתיקים נותחו הן מבחינה סגמנטלית והן מבחינה פרוזודית וחושבו אחוזי הפקה של היחידות הפונולוגיות הנפוצות בעברית. תאור זה יכול לסייע לקבוע האם היכולות הפונולוגיות של המטופל תואמות לרמת הפקת השפה שלו או שקיים איחור בתחום זה וכתוצאה מכך לתכנן את הטיפול בהתאם.

מקורות:

Eadie, P., Morgan, A., Ukoumunne, O. C., Ttofari Eecen, K., Wake, M., and Reilly, S. (2014). . Speech sound disorder at 4 years: prevalence, comorbidities, and predictors in a community cohort of children. Developmental Medicine and Child Neurology, 57(6), 578-584.