הכינוס ה-55 של האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת

יכולות סמנטיות לקסיקאליות ופרופילים שפתיים של ילדים דוברי עברית על הרצף האוטיסטי

נופר סוקניק 1,3 נעמה פרידמן 2 לורי טולר 1
1פסיכולינגוויסטיקה, אוניברסיטת טור, צרפת
2מעבדת שפה ומוח, אוניברסיטת תל אביב
3חינוך, אוניברסיטת בר אילן

תקשורת באופן כללי ושפה בפרט מהווים אתגר לילדים רבים על הרצף האוטיסטי. סמנטיקה לקסיקאלית היא יכולת בסיסית העומדת ביסוד הפקה והבנה של שפה דבורה. מחקרים קודמים שבחנו את יכולתיהם הסמנטיות של ילדים עם ASD הגיעו למסקנות סותרות.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק באופן שיטתי באמצעות המודל לשליפה לקסיקאלית והמודל הדו מסלולי לקריאה את יכולתיהם הסמנטיות של ילדים עם ASD ואת הקשר של יכולות אלו לשאר תפקודי השפה.
שלושים ושמונה ילדים ומתבגרים דוברי עברית עם ASD בני 8.5 – 17.5 שנים (M=11;4, SD = 2;6)
נבדקו באמצעות 16 מטלות שבדקו כל אחד מרכיבי המודל. ניתחנו את שיעור הביצוע התקין וכן את סוגי הטעויות במטלות השונות. ביצועיהם של הילדים עם ASD בכל מטלה הושווה לביצוע של ילדים עם התפתחות נורמטיבית באותו גיל כרונולוגי. בהתבסס על תוצאות המבדקים, נבנה עבור כל נבדק עם ASD פרופיל שפתי.
נמצאו שלושה סוגים שונים של פרופילים שפתיים בקבוצת ה ASD. קבוצה קטנה (13%) הראו יכולות סמנטיות ושפתיות תקינות בכל המטלות שנבדקו. קבוצה משמעותית (36.5%) של ילדים עם ASD נמצאו כבעלי לקות סמנטית שמקורה בלקסיקון הסמנטי או בגישה אליו מקריאה. לכל הנבדקים הללו נמצאה בנוסף לקות תחבירית, ולחלקם אף נמצא קושי קוגניטיבי נרחב שהתבטא בביצועים לקויים בכל מטלות המחקר. לבסוף, למעלה מחצי מהנבדקים (50.5%) נמצאו כבעלי יכולות סמנטיות תקינות אך בעלי לקות תחבירית. אף אחד מהנבדקים לא הראה לקות סמנטית בלעדית, לקות סמנטית תמיד הופיעה עם לקות שפתית נוספת. בנוסף, אף אחד מהנבדקים לא נמצא כבעל לקות פונולוגית.
תוצאות המחקר הנוכחי מחזקות את הטענה כי קיימות תתי קבוצות של ילדים עם אוטיזם, חלקם בעלי לקות שפתית נרחבת וחלקם בעלי יכולות שפתיות תקינות. בנוסף, ניתן לראות שלקות תחבירית יכולה להיות נפרדת מלקות סמנטית ולכן תוצאות המחקר מעמידות בסימן שאלה את השימוש הנרחב שנעשה היום במבדקים סמנטיים על מנת לקבוע את רמתם השפתית של משתתפים על הספקטרום האוטיסטי במחקרים שונים.









Powered by Eventact EMS